הורדה
בעידן המסכים הממוחשב בו אנו חיים, נראים לוח וגיר כלקוחים מתקופה היסטורית רחוקה…
בשנת 1978, לפני ארבעים שנה בדיוק, צולמה אהובה כרמלי ליד לוח גדולטסט, עליו רשמה בגיר את תוצאות הבחירות לראשות עיריית פתח תקווה.
אהובה כיהנה אז בתפקיד מנהלת משאבי אנוש במינהל החינוך בעיריית פתח תקווה. כמנהלת אחראית, ייצוגית ומסורה הוטלו עליה תפקידים נוספים מעת לעת. בבחירות לרשויות המקומיות התבקשה אהובה לרשום את תוצאות הקלפיות שהובאו מכל רחבי העיר.
"ספירת הקולות החלה בלילה, נדמה לי שלאחר חצות", מספרת אהובה. "כל היום התרוצצתי בענייני המועצה, יום הבחירות הוא תמיד יום עמוס. בערב התלבשתי יפה וייצוגי כדרכי, אפילו קצת יותר מהרגיל… המעמד מחייב. הגעתי לאולם 'שרת' בעיר. לקראת הלילה החלו להגיע לאולם מזכירי הקלפיות. כל מזכיר הקריא בפניי את תוצאות הספירה של הקלפי עליה היה אחראי, ואני כתבתי על הלוח את המספרים, לפי שמות המתמודדים לראשות המועצה. היה חשוב כמובן שלא לטעות. בשלב זה היה כבר האולם מלא במשקיפים ובנציגי כל הרשימות. היו הרבה מאוד קלפיות, ורק לפנות בוקר סוכמו כל התוצאות. אמנם הייתי מורגלת באירועים מסוג זה, אבל בכל זאת התרגשתי".
אריה ניר, ששימש במשך שנים רבות כמזכיר ועדת הבחירות והממונה עליהן מטעם העירייה, מוסיף ומספר:
"באולם היו נוכחים 20 חברי ועדת הבחירות, 20 חברי מועצה וממלאי מקומם, פקידים בכירים ועוד כמה בעלי תפקידים. לפנות בוקר הגיעו למקום גם עיתונאים, שחיכו מחוץ לדלת. בל נשכח שמדובר בעידן טרום הטלפונים הסלולריים, היית צריך להיות נוכח במקום בעצמך, או לקבל דיווח ממי שהיה שם או מאיש תקשורת, אחרת לא היית יודע מה קורה.
פתח תקווה דאז כבר היתה עיר לא קטנה, וברחבי העיר היו כמאתיים קלפיות. כל כמה עשרות קלפיות, נערכה ספירת ביניים של הקולות עד כה, ואהובה רשמה את התוצאה על הלוח, ולאחר מכן עברו לספירת הקלפיות הנוספות. התהליך כולו התנהל באופן ידני, לא היתה אפשרות אחרת, וכך ארכה ספירת הקולות מספר שעות.
לקראת השעה שמונה בבוקר הודענו לתקשורת מי נבחר להיות ראש העיר. זה היה אז כצפוי דב תבורי, שגבר על המתחרים בפער גדול. רוח התקופה היתה אחרת, לא שכרנו שירותי תאורה או הגברה, קייטרינג או יחסי ציבור. פשוט יצאנו אל מחוץ לאולם, לעיתונאים ולפעילים שחיכו בחוץ, והודענו על תוצאות הבחירות".
דב תבורי כיהן בתפקיד ראש העיר עד שנת 1989 והיה גם יו"ר מרכז השלטון המקומי בשנים 1984 – 1989. בשנת 1984, לאחר בחירתו לקדנציה שנייה כראש העיר, עלתה פתח תקווה לכותרות בשל החלטתו לפתוח את קולנוע היכל בלילות שבת. החלטה זו הביאה לעימות מתוקשר בין דתיים לחילוניים בפתח תקווה, ולהפגנות רבות, וברבות השנים הפכה לדוגמה בולטת לנקודת חיכוך בין דתיים לחילונים, ולמקרה-בוחן באשר ליישום ה"סטטוס קוו".
לאלבום משפחת רובין כרמלי בהוד השרון נגלית לעין
