יד יצחק בן־צבי

ארכיון יד יצחק בן-צבי מתמקד בתולדות ארץ ישראל ויישובה, בירושלים ובקהילות ישראל במזרח. הארכיון כולל את האלבומים המשפחתיים, הציבוריים והמחקריים של הנשיא יצחק בן-צבי ורעייתו רחל ינאית. בשנת 2000 החלו בסריקה ותיעוד של האוסף הנשיאותי. הפעילות התרחבה וכללה אלבומי משפחות ואוספים בעלי חשיבות היסטורית וציבורית המצויים ברשות מוסדות ואנשים פרטיים.

הארכיון שותף ומוביל בהגדרת יעדי המיזם 'ישראל נגלית לעין', בקביעת נוהלי הסריקה והתיעוד, ובתכנים הנכללים בו ומעניק תמיכה תוכנית, מדעית וטכנולוגית למרכזי התיעוד השונים.

תמונות מתוך האלבום האחרון

go to next item
go to prev item

704 אלבומים במרכז התיעוד

צוות המרכז

מנהלת הארכיון

חמוטל מנשהוף

ybz.photo@gmail.com

פעילים ומתנדבים

כדאי לדעת

ימי עבודה ושעות זמינות בארכיון

ראשון-חמישי – יש לתאם מראש

קישורים

אתר יד בן-צבי

פעילות המרכז

go to next item
go to prev item

היסטוריה

צריף המגורים של משפחת בן-צבי
בשנת תרפ"ד ( 1924) עברו רחל ינאית ויצחק בן-צבי להתגורר בצריף ברחוב אבן גבירול שבשכונת רחביה, סמוך למשק הפועלות שהקימה רחל ינאית. בזכות היותו של בן-צבי חייל משוחרר מן הגדוד העברי הוא זכה לקבל חלקי צריפים מפורקים, שרידים ממלחמת העולם הראשונה. חברי גדוד העבודה בנו צריף מצופה נייר זפת ובו שישה חדרים. בצריף התגוררו בני הזוג בן-צבי, הוריהם וילדיהם.

הצריף שימש מרכז לפעילות היישוב העברי בירושלים. נערכו בו פגישות חברי ה'הגנה' ישיבות של ראשי ההסתדרות, של חברי אחדות העבודה, של מפא"י של והועד הלאומי – גופים בהם היו בני הזוג בן-צבי פעילים.

 

משק הפועלות ובית חלוצות ברחביה
משק הפועלות והמשתלה ברחביה נוסדו בידי רחל ינאית בן-צבי בשנת תרפ"ד (1924). בימי העלייה הרביעית שררה בארץ אבטלה קשה והנפגעות העיקריות היו הנשים, עולות חדשות, שלא היו מיומנות בעבודת כפיים ורבות מהן הגיעו לסף רעב. מנהיגות תנועת הפועלים, הגו את רעיון משק הפועלות, שבו יזכו העולות לתקופת הכשרה במקצועות המשק, המלאכה והחקלאות.

בשנת תרפ"ח (1928) עבר חוות הלימוד של משק הפועלות לתלפיות. ברחביה המשיכה לפעול משתלה. באביב ת"ש (1940) הונחה בשטח המשתלה אבן הפינה לבית החלוצות הירושלמי, אח לבתי החלוצות שכבר פעלו בחיפה ובתל-אביב. תכנון הבית גדול-הממדים הופקד בידי האדריכלית ג'ניה אוורבוך-אלפרין – מהבולטות שבין אדריכלי הסגנון הבינלאומי בארץ. בניית הבית מומנה בידי "ליגת נשים למען [ארץ] ישראל" בארצות-הברית, והוא נועד להיות בית ראשון במולדת לעולות החדשות ולהכשירן למקצועות מהם תוכלנה להתפרנס. הבית כלל חדרי מגורים לתשעים דיירות, חדרי לימוד, סדנאות מלאכה ואולם למופעים ולהתכנסויות.

בדצמבר 1952 נבחר יצחק בן-צבי לנשיא. קודמו בתפקיד חיים ויצמן חי ופעל בביתו שברחובות, והמדינה חיפשה בית גדול ממדים בירושלים שישמש בית הנשיא. בני הזוג בן-צבי סרבו לעבור מדירתם הצנועה לבית מידות ובגן המשתלה הורכבו בשנת 1953 צריפי עץ ששימשו חדרי אירוח ואולם קבלות הפנים הרשמי של בית הנשיא. הצריף שימש את הנשיא השני, יצחק בן-צבי במשך כל שנות כהונתו, עד פטירתו בשנת 1963 ואת הנשיא השלישי, זלמן שז"ר במרבית שנות כהונתו. בשנת 1972 עבר בית הנשיא למשכנו החדש בטלביה והצריף ומשרדי בית הנשיא היו לביתו של מוסד 'יד בן-צבי'.