סיפור האלבום
פנינה (בצרתי) עתיר נולדה בירושלים בשנת 1945 משפחתה חזרה לפורט סעיד במצרים מיד אחרי לידתה , עד גיל חמש גדלתי במצרים , חזרנו בשנת 1951 לארץ חסרי כל , תקופה ראשונה בארץ גרתי עם משפחתי בבית דודתי בחיפה.
משם עברנו לגור בצור שלום בבית קטן בן שני חדרים , עם שטח אדמה גדול מסביב לבית , אמי רחל (לבית פרדו) בצרתי אהבה מאד לעבוד בגינה.
אבי קיבל עבודה כעמיל מכס בנמל חיפה לכן עברנו לגור בחיפה בעיר התחתית בדירה בת שלושה חדרים ומרפסת.
עד סוף כיתה ו' למדתי בבית ספר "מרכז" ברחוב צהיון .
בכיתה ז' עברנו לגור ברמות רמז אחי הגדול אבי בצרתי, למד בתיכון , הייתי אמורה להצטרף לבית ספר "הבונים" ברמות רמז , מפאת חוסר מקום בכיתה , נאלצתי לנסוע יום יום בשני אוטובוסים לבית ספר "בארי" בנווה שאנן. היה לנו מחנך כיתה מרשים- שכל הבנות הסתכלו עליו בהערצה הוא חינך את שתי הכיתות המקבילות -בשם אלכסנדר רגב.
חברי לכיתה בנווה שאנן היו בנוער העובד , אבל היה קשה לי להגיע לקן של הנוער העובד , לכן אחרי שהכרתי ילדים בשכונה שהיו ב-"שומר הצעיר" הצטרפתי ל-"שומר הצעיר"-"גדוד דביר" , הקן היה על גבעה על יד הכניסה לטכניון מכיתה ח' עד סוף בית הספר התיכון המשכתי להיות חברה בקן נווה שאנן.
במקביל לאחר סיום בית הספר היסודי למדתי במכינות הפדגוגיות שהיו קשורות לסמינר המורים "גורדון", בית הספר היה ממוקם במבנה ישן בין הדר לכרמל.
בכיתה י"א התחלנו להיפגש ולהתגבש עם חברי הגרעין המיועד להקים את הקיבוץ שהיה בנוי מהקינים: נווה שאנן רמתיים, פתח תקוה, ונתניה.
בגיל 18 התגייסתי לנח"ל.
את השל"ת המוקדם עשינו בקבוץ "שער העמקים" שהיה "הקיבוץ המאמץ", היינו משולבים בכל הענפים כדי ללמוד לנהל קיבוץ.
תנועת "השומר הצעיר" ייעדה אותנו להקים קיבוץ חדש אשר היה מוחזק עד אז בידי "פלוגה צעירה" של בני קיבוץ.-"שדה יואב".
בתאריך 1.6.1966 עלתי עם "גרעין אתגר"-הגרעין המייסד על הקרקע ב"שדה-יואב", מול מצודת יואב.
החתונות הראשונות של חברי הגרעין בשדה יואב היו כבר בסוף שנת 1966 ראשית 1967.
נבחרתי להיות "מרכזת מטעים" ובחודש ינואר 1967 נשלחתי ללמוד קורס "מזיקי המטע"-שם הכרתי את דוד שהיה חבר קיבוץ משאבי-שדה , כיון שלא רציתי לעזוב את קבוץ שדה-יואב , דוד עתיר הסכים לנסות לבוא לחיות בקבוץ , ואחרי שלושה חודשים באפריל 1967 החליט שהוא רוצה לחזור לקבוץ משאבי שדה
ויתרתי על חלום להשאר בשדה יואב ועברתי למשאבי שדה , חודש וחצי אחר-כך הוא גויס במלחמת 6 הימים ב"צו שמונה" וראיתי אותו שוב בתום המלחמה.
ב-16.8.1967 התחתנתי עם דוד עתיר והיינו החתונה הראשונה אחרי המלחמה (ששת הימים) כל חברי שדה יואב באו להשתתף בחתונה והביאו לי מתנה שובר קניה בספרית הפועלים.
כיון שהאלבום שלי מתמקד בתקופה זו פירטתי אותה יותר ויתר קורות חיי באלבום מתומצתים יותר וכוללים בתוכם את עיקר האירועים החשובים ביותר בחיי .
הייתי חברה בקיבוץ משאבי שדה-נולדו לי שם שלושה ילדים נחשון , דפנה, ואופיר, יצאתי ללמוד בסמינר בבאר שבע-וכל השנים שימשתי כמורה.
השנים 1975-1979 היו שנים מאד מיוחדות עבורי , אלה היו השנים בהם חינכתי קבוצת נוער "הכשרה צעירה"-זאת הייתה קבוצת נוער שוליים שהגיעה עם פערים לימודיים וחברתיים ואומצה על-ידי הקיבוץ.
נשיא המדינה יצחק נבון אשר היה ער לבעיות החברתיות בא לבקר את חברי הקבוצה.
כל חברי הקבוצה התגייסו לצה"ל.
לאחר העזיבה של הקיבוץ עברתי לחמש שנים לבית ספר החקלאי עיינות . משנת 1983 – גורלי קשור בראשון לציון, חלק משנות עבודתי כמורה היו ברחובות , אבל המשכתי לגור בראשון לציון , נחשון בני הבכור סיים לימודיו בתיכון "קציר" ברחובות , דפנה סיימה את לימודיה בתיכון "גימנסיה הראלית" ואופיר סיים את לימודיו בתיכון "עמית"
המשכתי ללמוד ואני בעלת תואר M.A. ביהדות .
בשנים 1989-2000-תקופת העלייה הגדולה מרוסיה לימדתי באולפנים
בארבע השנים האחרונות לפני פרישתי לימדתי בבית הספר התיכון "נחלת יהודה".
פרשתי בשנת 2005 אחרי 35 שנות הוראה פרשתי לגמלאות.
ומאז התחלתי חיים חדשים של עשיה בלתי פוסקת.
שלושת ילדי התחתנו וכל אחד מהם בעל תואר M.A. בתחומים שונים.
לנחשון יש שלושה ילדים לדפנה שני ילדים ולאופיר שני ילדים . כך שיש לנו שבעה נכדים.
משם עברנו לגור בצור שלום בבית קטן בן שני חדרים , עם שטח אדמה גדול מסביב לבית , אמי רחל (לבית פרדו) בצרתי אהבה מאד לעבוד בגינה.
אבי קיבל עבודה כעמיל מכס בנמל חיפה לכן עברנו לגור בחיפה בעיר התחתית בדירה בת שלושה חדרים ומרפסת.
עד סוף כיתה ו' למדתי בבית ספר "מרכז" ברחוב צהיון .
בכיתה ז' עברנו לגור ברמות רמז אחי הגדול אבי בצרתי, למד בתיכון , הייתי אמורה להצטרף לבית ספר "הבונים" ברמות רמז , מפאת חוסר מקום בכיתה , נאלצתי לנסוע יום יום בשני אוטובוסים לבית ספר "בארי" בנווה שאנן. היה לנו מחנך כיתה מרשים- שכל הבנות הסתכלו עליו בהערצה הוא חינך את שתי הכיתות המקבילות -בשם אלכסנדר רגב.
חברי לכיתה בנווה שאנן היו בנוער העובד , אבל היה קשה לי להגיע לקן של הנוער העובד , לכן אחרי שהכרתי ילדים בשכונה שהיו ב-"שומר הצעיר" הצטרפתי ל-"שומר הצעיר"-"גדוד דביר" , הקן היה על גבעה על יד הכניסה לטכניון מכיתה ח' עד סוף בית הספר התיכון המשכתי להיות חברה בקן נווה שאנן.
במקביל לאחר סיום בית הספר היסודי למדתי במכינות הפדגוגיות שהיו קשורות לסמינר המורים "גורדון", בית הספר היה ממוקם במבנה ישן בין הדר לכרמל.
בכיתה י"א התחלנו להיפגש ולהתגבש עם חברי הגרעין המיועד להקים את הקיבוץ שהיה בנוי מהקינים: נווה שאנן רמתיים, פתח תקוה, ונתניה.
בגיל 18 התגייסתי לנח"ל.
את השל"ת המוקדם עשינו בקבוץ "שער העמקים" שהיה "הקיבוץ המאמץ", היינו משולבים בכל הענפים כדי ללמוד לנהל קיבוץ.
תנועת "השומר הצעיר" ייעדה אותנו להקים קיבוץ חדש אשר היה מוחזק עד אז בידי "פלוגה צעירה" של בני קיבוץ.-"שדה יואב".
בתאריך 1.6.1966 עלתי עם "גרעין אתגר"-הגרעין המייסד על הקרקע ב"שדה-יואב", מול מצודת יואב.
החתונות הראשונות של חברי הגרעין בשדה יואב היו כבר בסוף שנת 1966 ראשית 1967.
נבחרתי להיות "מרכזת מטעים" ובחודש ינואר 1967 נשלחתי ללמוד קורס "מזיקי המטע"-שם הכרתי את דוד שהיה חבר קיבוץ משאבי-שדה , כיון שלא רציתי לעזוב את קבוץ שדה-יואב , דוד עתיר הסכים לנסות לבוא לחיות בקבוץ , ואחרי שלושה חודשים באפריל 1967 החליט שהוא רוצה לחזור לקבוץ משאבי שדה
ויתרתי על חלום להשאר בשדה יואב ועברתי למשאבי שדה , חודש וחצי אחר-כך הוא גויס במלחמת 6 הימים ב"צו שמונה" וראיתי אותו שוב בתום המלחמה.
ב-16.8.1967 התחתנתי עם דוד עתיר והיינו החתונה הראשונה אחרי המלחמה (ששת הימים) כל חברי שדה יואב באו להשתתף בחתונה והביאו לי מתנה שובר קניה בספרית הפועלים.
כיון שהאלבום שלי מתמקד בתקופה זו פירטתי אותה יותר ויתר קורות חיי באלבום מתומצתים יותר וכוללים בתוכם את עיקר האירועים החשובים ביותר בחיי .
הייתי חברה בקיבוץ משאבי שדה-נולדו לי שם שלושה ילדים נחשון , דפנה, ואופיר, יצאתי ללמוד בסמינר בבאר שבע-וכל השנים שימשתי כמורה.
השנים 1975-1979 היו שנים מאד מיוחדות עבורי , אלה היו השנים בהם חינכתי קבוצת נוער "הכשרה צעירה"-זאת הייתה קבוצת נוער שוליים שהגיעה עם פערים לימודיים וחברתיים ואומצה על-ידי הקיבוץ.
נשיא המדינה יצחק נבון אשר היה ער לבעיות החברתיות בא לבקר את חברי הקבוצה.
כל חברי הקבוצה התגייסו לצה"ל.
לאחר העזיבה של הקיבוץ עברתי לחמש שנים לבית ספר החקלאי עיינות . משנת 1983 – גורלי קשור בראשון לציון, חלק משנות עבודתי כמורה היו ברחובות , אבל המשכתי לגור בראשון לציון , נחשון בני הבכור סיים לימודיו בתיכון "קציר" ברחובות , דפנה סיימה את לימודיה בתיכון "גימנסיה הראלית" ואופיר סיים את לימודיו בתיכון "עמית"
המשכתי ללמוד ואני בעלת תואר M.A. ביהדות .
בשנים 1989-2000-תקופת העלייה הגדולה מרוסיה לימדתי באולפנים
בארבע השנים האחרונות לפני פרישתי לימדתי בבית הספר התיכון "נחלת יהודה".
פרשתי בשנת 2005 אחרי 35 שנות הוראה פרשתי לגמלאות.
ומאז התחלתי חיים חדשים של עשיה בלתי פוסקת.
שלושת ילדי התחתנו וכל אחד מהם בעל תואר M.A. בתחומים שונים.
לנחשון יש שלושה ילדים לדפנה שני ילדים ולאופיר שני ילדים . כך שיש לנו שבעה נכדים.
קרא עוד
קבצים וקישורים נלווים
שיתוף
