סיפור האלבום
חייקל פרידמן נולד בסוף המחצית השנייה של המאה ה19 בפולין . הוא התחתן עם חנה והשנים התגוררו בעיירה בשם לונה. לונה" ו"וולה" היו עיירות קטנות בהם התגוררו בעיקר יהודים עד מלחמת העולם השנייה. אמא של חנה עלתה לארץ ישראל כדי למות כאן בגיל שישים כדי למות ולהיקבר באדמת ארץ ישראל. היא חיה עד גיל 90 ונקברה בהר הזיתים. קורות חייה בארץ ישראל לא ידועים. חייקל עבד לפרנסתו בהובלת עצים מהיער לעיירה. לחייקל וחנה נולדו חמישה ילדים. מיכאל פרידמן היה הצעיר בילדים. עם פרוץ המלחמה אספו את כל יהודי העיירה לונה בכיכר המרכזית של העיירה וביקשו מהם להתחיל לצעוד. חייקל שהיה גבאי בית הכנסת רץ מהר לבית כנסת ולקח את ספר התורה אייתו. לאן הלכו היהודים לא ברור אבל מאז אבדו עיקבותייהם. רק שני ילדים של משפחת פרידמן ניצלו: בת בשם חייה ובן בשם מיכאל. על שאר הילדים אין מידע. חייה (חייצ'ה) עברה בנעוריה לברזיל- עוד בטרם פרצה המלחמה. לימים היא התחתנה ונולדו לה שתי בנות. חייה הייתה אלופת סאן פאולו לשחמט. הבן מיכאל פרידמן נולד בשנת1914. בילדותו למד בחדר . באותן שנים למדו בחדר כיתות א עד ה' ביחד. מיכאל שהיה חכם בצורה יוצאת דופן השתעמם בכיתה שלו והרבה לברוח מהכיתה כדי לשחות בנהר. שחייה הייתה תחביב אהוב עליו והוא הצטיין בו. כשהיה מפריע נהג המורה לקחת אותו כעונש לעמוד בפינה של כיתת המבוגרים. מיכאל היה עומד בפינה ועונה משם על כל השאלות ששאל המורה. כשהגיע לגיל 16 הוא החליט על דעת עצמו שהוא עולה לארץ ישראל . השנה הייתה שנת 1930 הוא קם באישון לילה הלך לביתם של קרובי משפחה בעיירה גנב את האופניים שהיו בחצר ונסע עם האופניים עד לנמל טרייסט באיטליה. הנסיעה על האופניים נמשכה כמה חודשים. כשהגיע לטרייסט הוא התגנב לאנייה שהפליגה לישראל וכל הנסיעה בילה בחדר המכונות של האנייה. כשהאנייה הגיעה סמוך לחופי ישראל מחשש להיתפס בנמל קפץ מיכאל פרידמן למים ושחה עד לחוף . לאן בדיוק הגיעה לא ידוע אבל סמוך כנראה לעתלית. משם הלך שלושה מים ברגל עד חייפה. בשנים הראשונות בארץ התגורר בחיפה ועבד בבניין. בעיקר בבניית הקיבוצים . לימים פגש את מרים לבית ברונשטיין השניים התאהבו ומספר שנים לאחר מכן התחתנו והתגוררו בחיפה מרים ברונשטיין נולדה בעשירי לדצמבר 1917 כבת הצעירה למשפחת ברונשטיין אשר התגוררה בבסרביה על יד העיר צרנוביץ ברומניה . למשפחה היו שישה ילדים. אבי המשפחה היה חולה בשחפת . יום אחד באו חיילים מהצבא הרומני דפקו בדלת וביקשו לגייס אותו לצבא. אם המשפחה הסבירה שהוא חולה מאוד בשחפת החיילים לא הקשיבו לה סחבו אותו מהמיטה והרגו אותו בחצר הבית לעייני הילדים . אחר מות אבי המשפחה האם השכירה שני חדרים למורים שלימדו בעיר צרנוביץ על מנת לפרנס את המשפחה. דוב האח הבוגר של מרים עלה לישראל כאן התחתן עם ליפשה לזוג נולדה בת בשם אורה והם התגוררו בחיפה . לימים הם התגרשו ואורה עברה להתגורר בארצות הברית יחד עם אמא. היא רקדה בלהקה של מרתה גרהם. אחות נוספת של מרים - רבקה החליטה בעיקבות בקשתו של דב האח שכבר שהה בארץ לעלות גם היא לארץ ישראל. היא עלתה לארץ בשנת 1932 . בארץ התחתנה רבקה עם יוסף הרמן ולזוג נולדה בת אחת בשם זיווה. הם התגוררו בחיפה. למשפחת הרמן הייתה חנות ירקות בעיר. כשהבת זיווה נולדה לא היה מי שישמור על הילדה ואז הם פנו במכתב לסבתא - אמא של רבקה שהתגוררה עדיין ברומניה בבסרביה וביקשו שתבוא לארץ לעזור בגידול הילדה. האמא עלתה לארץ בשנת 1934 עם מלי- מרים בת הזקונים שהייתה אז בת 17. בת נוספת בשם פולה למדה באותה עת באוניברסיטה וסירבה לעלות לארץ עם האם. לימים נספתה בשואה. ROI KARLמלי ואמא עלו לארץ על האוניוה הם עגנו בחיפה ועברו מיד להתגורר אצל הבת רבקה ובעלה - משפחת הרמן. מרים החלה לעבוד בחנות הירקות ובשעות שהיא לא עבדה היא תפרה בבית בגדים לאנשים. מהר מאוד היא התגלתה כתופרת מחוננת . בחיפה מלי ברונשטיין פגשה יום אחד ברחוב את מיכאל פרידמן הוא מצא חן בעיניה כבר מהמבט הראשון. זמן קצר לאחר שהכירו הם עברו להתגורר ביחד בחדר בחיפה. מגורים משותפים לפני הנישואין היה דבר שלא היה מקובל אז באותם השנים. זמן קצר לאחר מכן התחתנו. מיכאל עבד לפרנסתו בבניין ומלי עזבה את חנות הירקות ועבדה כתופרת והייתה מאוד מבוקשת בעיר. בשנת 1941 נולדה ביתם הבכורה חנה ובשנת 1945 נולדה הבת השנייה רותי. בשלב זה המשפחה עוברת להתגורר ברחוב הגלעד 9 בחיפה. הדירה הייתה דירת שלושה חדרים ובה התגוררו שלוש משפחות כשהשירותים המטבח והאמבטיה היו משותפים. יתר על כן בחדר בה התגוררו משפחת פרידמן מלי אם המשפחה גם קיבלה את הקליינטים שבאו לתפור בגדים. בשנת 1949 המצב מעט משתפר והמשפחה עוברת להתגורר בשדרות או"ם 84 בית אבן ערבי. שם הרחוב הוחלף לימים לשדר' הציונות. שם נולד ב1951בן הזקונים של המשפחה קובי . חנה ורותי לומדות בבית ספר אליאנס מכיתה א' עד יב' . רותי סימה את הלימודים בבית ספר אליאנס התגייסה לחייל האוויר כשרטטת . מיד לאחר הצבא יצאה לטיול בארצות הברית. שם הכירה את בעלה גרי גולדשטיין יהודי מניו יורק. השנים נישאו בשנת 1968ורותי נשארה להתגורר בארצות הברית בניו יורק בגרייט נק. לזוג נולדו שני ילדים: אורי לי 1971ואורן 1975. רותי עבדה כסוכנת נדלן בניו יורק ומורה לעברית בקהילה. נפטרה בגיל 65 ממחלה קשה. קובי למד בבית ספר יסודי מעלה הכרמל לאחר מכן עבר ללמוד בבית הספר הכפר הירוק. בצבא שרת בגולני ועם סיום השרות נסע לארצות הברית כחלק ממשלחת של הסוכנות היהודית. שם עבד במחנות קיץ. בארצות הברית למד ראיית חשבון. הוא פגש בחורה בשם קוינסי לזוג נולדה בת בשם מאיה פרידמן. עם סיום לימודי התיכון התקבלה חנה לעתודה והלכה ללמוד חינוך גופני במכון וינגיט. שם פגשה את יעקב ברלוביץ שעבד כמנהל הפנימייה במקום. השנים התאהבו ולאחר שנתיים באוגוסט 1961 התחתנו. החתונה נערכה במכון וינגייט עצמו ואת האוכל הכין הטבח של חדר האוכל כמחווה וכ"מתנת חתונה" לזוג. באותה עת התקיימה בארץ המכביה ה- 6 במהלך החתונה הופיעו לפתע וללא כל הזמנה הספורטאים שהשתתפו במכביה ומאחר שחשבו שזה אירוע שקשור למכביה "חיסלו" את כל הכיבוד של החתונה. לאחר החתונה גר הזוג ברלוביץ חמש שנים ברמות השבים ולאחר מכן רכשו דירה ברחוב משאבים בהוד השרון. כל השנים עבדו חנה ויעקב כמורים לחינוך גופני בבתי ספר: יעקב בסמינר לוינסקי וחנה בתיכון הדסים ובתיכון בית ברל. בקיץ היו נוסעים לארצות הברית לעבוד במחנות הקיץ כמדריכים. נסיעה ראשונה הייתה בשנת 1967. בשנת 1969 התקבל יעקב ברלוביץ לעבוד כשליח קהילתי מטעם הסוכנות היהודית ב-בריג' פורט שבארצות הברית והזוג עבר להתגורר במקום. חנה למדה באוניברסיטה ועבדה כמורה בבית ספר יהודי של הקהילה. כמו כן הם היו בהנהלה ש ל"קיטנות רמה"- קייטנות קיץ ליהודי ארצות הברית. כששבו לארץ בשנת 1973 הם חידשו את הקייטנות שהיו להם ברמות השבים ואחר כך בכפר מלל ובגבעת הוד. חנה ויעקב בנו את ביתם ברחוב השלושה בהוד השרון. לזוג שלושה ילדים: עדי שנולדה ב1964 היום בעלת עסק לתכנון טיולים לחבורת הייטק ולה בת בשם אורי. עמית נולדה בארצות הברית בשנת 1970. בוגרת אוניברסיטת תל אביב ובעלת תואר שני מטעם הסורבון בפריז. עובדת כאמנית צילום חיה עם איתי תמיר מפיק קולנוע ולהם שני בנים - יול וין. עוז 1975 חיי בהוד השרון ולו שתי בנות - אלמה ואמה עובד כמנכ"ל ארקיע. בשנת 1994 יוצאת חנה לפנסיה מוקדמת אחרי 32 שנות הוראה והחלה לישם את מה שלמדה בשעות הפנאי - נגרות. היא פתחה נגריה בחצר הבית ברחוב השלושה יצרה רהיטים בסגנון קולוניאלי והתפרנסה גם מהנגרות. יענקל'ה עבד כמורה לספורט עד שיצא לפנסיה . הוא זכה להיות בפנסיה שלוש שנים . בשנת 2007 נפטר יענקל'ה לאחר מאבק במחלה קשה.
קרא עוד
קבצים וקישורים נלווים
