סיפור האלבום
סיפורן של משפחות דר-(דריגנט) וקלדס
משפחת דר-(דריגנט)
משה נחום כגן נולד בפולין בסוף המאה ה-19 ונישא לחיה לבית כהנא. לזוג נולדו שלושה ילדים: מניה, חסיה ויהודה (ראה אילן יוחסין תמונה 6).
מניה, הבת הראשונה, נישאה לישראל פרידמן. לשניים נולדו שני ילדים: פלורה ובנימין.
חסיה, הבת השנייה (1902–1952), עלתה לארץ ישראל לאחר שסיימה את לימודיה התיכוניים בווילנה. בבואה לארץ החלה לעבוד במפעל "נור" לייצור גפרורים בעיר עכו. היא נישאה ברמת גן לשמואל דריגנט-רפפורט. לזוג נולדו שני ילדים: דן ורינה. חסיה נפטרה בטרם עת בת חמישים בלבד בשל מחלת האסתמה, בה לקתה.
שמואל דריגנט-רפפורט (1902–1995) נולד בעיירה ביחוב, בלארוס, להוריו ברוך ו EDLIA, אח לאחים ולאחיות. פירוש השם דריגנט ברוסית הוא: מנצח על תזמורת.
לאחר מלחמת העולם הראשונה נמלט שמואל לעיר אודסה כדי להימנע מגיוס לצבא האדום. שם הצטרף לאגודת "חובבי ציון", שפעלה לעידוד העלייה וההתיישבות בארץ ישראל. כעריק מהצבא הרוסי לא הצליח שמואל לקבל תעודת עלייה. חבריו הציעו לו דרכון של אדם שנפטר בשם רפפורט. כאות תודה לאותו אדם שעזר לו לממש את חלומו, נשא שמואל את שמו כל חייו: דריגנט-רפפורט.
בשנת 1922 הגיע שמואל מנמל אודסה ליפו. בתחילה עבד במפעל לייצור מרצפות ולאחר מכן כפועל בניין. עם הזמן הפך לקבלן מצליח והיה ממייסדי ארגון הקבלנים של רמת גן. בשנת 1927 השתקע בעיר זו ובשנת 1928 נישא לחסיה לבית כגן. לזוג נולדו שני ילדים: דן ורינה.
הבת רינה (1935–2016) נישאה לראובן סגל. לזוג נולדו שתי בנות: חסיה ומירה.
הבן דן דריגנט (1930–2021) נולד ברמת גן. בהיותו בן שש עשרה התנדב לארגון "ההגנה", ובמלחמת העצמאות השתתף בקרבות של חטיבות אלכסנדרוני והראל כציוני גאה ומסור.
לאחר המלחמה נישא דן לשרה קלדס, אותה הכיר באמצעות חברו יהודה פרחיה. לזוג נולדו שלושה ילדים: חזי, נילי וגיל. בשנת 1956 בנו יחד את ביתם הראשון בן שלושה חדרים ברחוב בר כוכבא 14 רמת גן.
משנת 1969 יחד עם אביו שמואל היה דן דריגנט קבלן עצמאי. הוא הקדיש את חייו לפיתוח ולבניין הארץ עד צאתו לגמלאות בשנת 1984. שרה הקדישה את חייה לבעלה, לביתה ולילדיה וטיפחה את גינתה בגאווה ובמסירות. בגיל שמונים ושלוש חלתה ועברה לבית אבות ברעננה. דן נותר בביתם והתגעגע אליה מאד.
בשנת 2017 נפטרה שרה ונקברה בבית העלמין ירקון. דן נפטר בשנת 2021 ונקבר לצידה. חייהם המשותפים היו סמל לאהבה, מסירות ומשפחה מאוחדת.
חזי, בנם הבכור של דן ושרה ויוזם אלבום זה, נולד ב-6 במרץ 1953. בשנת 1977 נישא לתמי לבית גרינוולד. לזוג ארבעה ילדים: שלי, מעיין, שרון ואביב. בין השנים 1979-1991 גרה המשפחה בהרצליה. משם עברו לישוב כרמי יוסף ובשנת 2006 להוד השרון.
בשנת 1979 החליט חזי לעברת את שם משפחתו מדריגנט לדר.
שלי, בתם של חזי ותמי, נישאה לאורי רפפורט בשנת 2012. לזוג שני בנים: נבו ותום. המשפחה מתגוררת בעיר Borehamwood, אנגליה.
מעיין נישאה למירב טאוב. לזוג בת בשם דני והמשפחה מתגוררת בלונדון.
הבן שרון נישא לגאיה לבית וייסמן ומתגורר בגבעתיים.
אביב נישאה ליפתח סברנסקי.
נילי, אחותו של חזי ובתם של דן ושרה, נולדה ב-22 במאי 1955. היא נישאה לאבי מרגלית ולזוג שלושה ילדים: טל, ניב ואלון.
לטל שני בנים: עמית וברק.
ניב נישא להילה לבית דאר ולזוג שלושה בנים: יואב, עידו ואיל.
אלון נישא למירי לבית חזנוב. לזוג בת בשם רוני.
גיל, אחיו של חזי ובנם הצעיר של דן ושרה, נולד ב-17 באפריל 1968. הוא נישא לשירלי לבית שוחט ולזוג שלושה ילדים: סער והתאומות נופר ולהב. המשפחה מתגוררת ביישוב תל-מונד.
משפחת קלדס
שרה קלדס (1933–2017) נולדה בירושלים כבת בכורה להוריה אליהו קלדס וסיניורה קלדס לבית אלבלנסי, אחות למלכה, דוד ויגאל.
אביה אליהו קלדס (1912–1981) נולד בעיר בורסה, טורקיה, להוריו דוד וסניורה-מלכה (1893–1964).
סניורה-מלכה (1893–1964) הייתה בתה של חורסי גאיוס.
אליהו קלדס היה אח למרקו, יעקב, שמחה-סימה, קלרה ומזל-ורדה.
השם קלדס מגיע מהעיירה קלדס שבפורטוגל
בשנת 1924 עלתה משפחת קלדס לארץ ישראל באנייה "סרדיניה" דרך נמל קושטא, יחד עם משפחת האח יחזקאל. תחילה התיישבה המשפחה בבאר יעקב ולאחר מכן עברה לירושלים.
האם סיניורה (1910–1996) נולדה בעיר לריסה, יוון, להוריה שרה ויהושע אלבלנסי, אחות לאסתר, ריקטה (רבקה), לונה, משה, אלברט ואליהו.
השם אלבלנסי מגיע מהעיר וולנסיה שבספרד.
דבריו של חזי דר, יוזם האלבום:
אני חזי דר, יוזם אלבום זה, רוצה להודות להורי שרה ודן דריגנט, שתמכו בי בתחילת דרכי וחינכוני על ברכי אהבת אדם ומשפחה, יושרה ואהבת המולדת.
תודה לאשתי האהובה תמי אשר חולקת עמי חיים מלאי כבוד, שותפות ואהבה בטוב וברע.
תודה מעומק הלב לארבעת ילדיי - שלי, מעיין, שרון ואביב, ולשלושת נכדי - נבו, תום ודני, אשר ממלאים את חיי בגאווה, נחת ואושר אין-סופי, כל אחד בדרכו המיוחדת לו.
תודה לכל חבריי ומכיריי הקרובים והרחוקים, על שעות רבות של שמחת חיים והנאה לשהות במחיצתם. מאחל לכולם שנזכה תמיד לראות את הצבעים היפים של החיים, שנזכה לראות תמיד את משפחתנו מאושרת ושלא יחסר דבר על שולחננו.
אמנם רגליי לא השאירו עקבות גדולים על דרך ההיסטוריה של המדינה, אך רואים אותם בבירור לאורך הדרך - מתקופת העלייה השלישית ודרך מלחמות ישראל לתקומה ולחרות.
משפחת דר-(דריגנט)
משה נחום כגן נולד בפולין בסוף המאה ה-19 ונישא לחיה לבית כהנא. לזוג נולדו שלושה ילדים: מניה, חסיה ויהודה (ראה אילן יוחסין תמונה 6).
מניה, הבת הראשונה, נישאה לישראל פרידמן. לשניים נולדו שני ילדים: פלורה ובנימין.
חסיה, הבת השנייה (1902–1952), עלתה לארץ ישראל לאחר שסיימה את לימודיה התיכוניים בווילנה. בבואה לארץ החלה לעבוד במפעל "נור" לייצור גפרורים בעיר עכו. היא נישאה ברמת גן לשמואל דריגנט-רפפורט. לזוג נולדו שני ילדים: דן ורינה. חסיה נפטרה בטרם עת בת חמישים בלבד בשל מחלת האסתמה, בה לקתה.
שמואל דריגנט-רפפורט (1902–1995) נולד בעיירה ביחוב, בלארוס, להוריו ברוך ו EDLIA, אח לאחים ולאחיות. פירוש השם דריגנט ברוסית הוא: מנצח על תזמורת.
לאחר מלחמת העולם הראשונה נמלט שמואל לעיר אודסה כדי להימנע מגיוס לצבא האדום. שם הצטרף לאגודת "חובבי ציון", שפעלה לעידוד העלייה וההתיישבות בארץ ישראל. כעריק מהצבא הרוסי לא הצליח שמואל לקבל תעודת עלייה. חבריו הציעו לו דרכון של אדם שנפטר בשם רפפורט. כאות תודה לאותו אדם שעזר לו לממש את חלומו, נשא שמואל את שמו כל חייו: דריגנט-רפפורט.
בשנת 1922 הגיע שמואל מנמל אודסה ליפו. בתחילה עבד במפעל לייצור מרצפות ולאחר מכן כפועל בניין. עם הזמן הפך לקבלן מצליח והיה ממייסדי ארגון הקבלנים של רמת גן. בשנת 1927 השתקע בעיר זו ובשנת 1928 נישא לחסיה לבית כגן. לזוג נולדו שני ילדים: דן ורינה.
הבת רינה (1935–2016) נישאה לראובן סגל. לזוג נולדו שתי בנות: חסיה ומירה.
הבן דן דריגנט (1930–2021) נולד ברמת גן. בהיותו בן שש עשרה התנדב לארגון "ההגנה", ובמלחמת העצמאות השתתף בקרבות של חטיבות אלכסנדרוני והראל כציוני גאה ומסור.
לאחר המלחמה נישא דן לשרה קלדס, אותה הכיר באמצעות חברו יהודה פרחיה. לזוג נולדו שלושה ילדים: חזי, נילי וגיל. בשנת 1956 בנו יחד את ביתם הראשון בן שלושה חדרים ברחוב בר כוכבא 14 רמת גן.
משנת 1969 יחד עם אביו שמואל היה דן דריגנט קבלן עצמאי. הוא הקדיש את חייו לפיתוח ולבניין הארץ עד צאתו לגמלאות בשנת 1984. שרה הקדישה את חייה לבעלה, לביתה ולילדיה וטיפחה את גינתה בגאווה ובמסירות. בגיל שמונים ושלוש חלתה ועברה לבית אבות ברעננה. דן נותר בביתם והתגעגע אליה מאד.
בשנת 2017 נפטרה שרה ונקברה בבית העלמין ירקון. דן נפטר בשנת 2021 ונקבר לצידה. חייהם המשותפים היו סמל לאהבה, מסירות ומשפחה מאוחדת.
חזי, בנם הבכור של דן ושרה ויוזם אלבום זה, נולד ב-6 במרץ 1953. בשנת 1977 נישא לתמי לבית גרינוולד. לזוג ארבעה ילדים: שלי, מעיין, שרון ואביב. בין השנים 1979-1991 גרה המשפחה בהרצליה. משם עברו לישוב כרמי יוסף ובשנת 2006 להוד השרון.
בשנת 1979 החליט חזי לעברת את שם משפחתו מדריגנט לדר.
שלי, בתם של חזי ותמי, נישאה לאורי רפפורט בשנת 2012. לזוג שני בנים: נבו ותום. המשפחה מתגוררת בעיר Borehamwood, אנגליה.
מעיין נישאה למירב טאוב. לזוג בת בשם דני והמשפחה מתגוררת בלונדון.
הבן שרון נישא לגאיה לבית וייסמן ומתגורר בגבעתיים.
אביב נישאה ליפתח סברנסקי.
נילי, אחותו של חזי ובתם של דן ושרה, נולדה ב-22 במאי 1955. היא נישאה לאבי מרגלית ולזוג שלושה ילדים: טל, ניב ואלון.
לטל שני בנים: עמית וברק.
ניב נישא להילה לבית דאר ולזוג שלושה בנים: יואב, עידו ואיל.
אלון נישא למירי לבית חזנוב. לזוג בת בשם רוני.
גיל, אחיו של חזי ובנם הצעיר של דן ושרה, נולד ב-17 באפריל 1968. הוא נישא לשירלי לבית שוחט ולזוג שלושה ילדים: סער והתאומות נופר ולהב. המשפחה מתגוררת ביישוב תל-מונד.
משפחת קלדס
שרה קלדס (1933–2017) נולדה בירושלים כבת בכורה להוריה אליהו קלדס וסיניורה קלדס לבית אלבלנסי, אחות למלכה, דוד ויגאל.
אביה אליהו קלדס (1912–1981) נולד בעיר בורסה, טורקיה, להוריו דוד וסניורה-מלכה (1893–1964).
סניורה-מלכה (1893–1964) הייתה בתה של חורסי גאיוס.
אליהו קלדס היה אח למרקו, יעקב, שמחה-סימה, קלרה ומזל-ורדה.
השם קלדס מגיע מהעיירה קלדס שבפורטוגל
בשנת 1924 עלתה משפחת קלדס לארץ ישראל באנייה "סרדיניה" דרך נמל קושטא, יחד עם משפחת האח יחזקאל. תחילה התיישבה המשפחה בבאר יעקב ולאחר מכן עברה לירושלים.
האם סיניורה (1910–1996) נולדה בעיר לריסה, יוון, להוריה שרה ויהושע אלבלנסי, אחות לאסתר, ריקטה (רבקה), לונה, משה, אלברט ואליהו.
השם אלבלנסי מגיע מהעיר וולנסיה שבספרד.
דבריו של חזי דר, יוזם האלבום:
אני חזי דר, יוזם אלבום זה, רוצה להודות להורי שרה ודן דריגנט, שתמכו בי בתחילת דרכי וחינכוני על ברכי אהבת אדם ומשפחה, יושרה ואהבת המולדת.
תודה לאשתי האהובה תמי אשר חולקת עמי חיים מלאי כבוד, שותפות ואהבה בטוב וברע.
תודה מעומק הלב לארבעת ילדיי - שלי, מעיין, שרון ואביב, ולשלושת נכדי - נבו, תום ודני, אשר ממלאים את חיי בגאווה, נחת ואושר אין-סופי, כל אחד בדרכו המיוחדת לו.
תודה לכל חבריי ומכיריי הקרובים והרחוקים, על שעות רבות של שמחת חיים והנאה לשהות במחיצתם. מאחל לכולם שנזכה תמיד לראות את הצבעים היפים של החיים, שנזכה לראות תמיד את משפחתנו מאושרת ושלא יחסר דבר על שולחננו.
אמנם רגליי לא השאירו עקבות גדולים על דרך ההיסטוריה של המדינה, אך רואים אותם בבירור לאורך הדרך - מתקופת העלייה השלישית ודרך מלחמות ישראל לתקומה ולחרות.
קרא עוד
קבצים וקישורים נלווים
