סיפור האלבום
הצלם צבי שוסטר (1919 – 2008) פעל במושבה גדרה וביישובים הסמוכים לה במשך למעלה מחמישים שנה.
צבי שוסטר נולד בעיר חוטין בחבל בסרביה (כיום באוקראינה). כילד למד בחדר ובמקביל בבית ספר עממי יהודי, ולאחר מכן בתיכון מסחרי כללי. בגיל 15 נאלץ לעזוב את הלימודים, בחר ללמוד צילום והחל לעבוד כשוליה בפוטו בעיר. בתום שלוש שנים קיבל תעודת "צלם מקצועי" והתקבל לעבוד אצל צלם בשם צבי פינוס. בשנת 1940 בעקבות הסכם ריבנטרופ-מולוטוב עבר האזור משליטת רומניה לשליטת ברית המועצות, העסקים הפרטיים נסגרו או הולאמו, ביניהם חנות הצילום שבה עבד צבי. הרוסים פתחו ארגון ממשלתי לצילום בשם "פוטו טרוסט", וצבי עבד בו עם ארבעה צלמים נוספים.
ביוני 1941 פלש הצבא הגרמני לברית המועצות והחזיר את השליטה על שטחי בסרביה לרומנים, אלה גירשו את כל היהודים לשטחים שמעבר לנהר הדנייסטר. צבי כבר היה נשוי באותה עת, הוא ואשתו ובני משפחתם יחד עם יהודי העיר צעדו אל שטחי הגירוש. בין השנים 1941 – 1944 שהה צבי עם משפחתו במחנות ובגטאות תחת שלטון רומני. עם תום המלחמה נשאר בעיר חוטין ועבד כצלם. בשנת 1946 החליט צבי לעקור לרומניה שם שהתה המשפחה בעיר טקוץ', ובה פתח צבי חנות צילום יחד עם חברו חיים פישברג גם הוא מחוטין.
בשנת 1950 עלתה המשפחה לארץ ושוכנה כמקובל במחנה עולים בעין שמר. בחיפושיו אחר מקום מגורים קבוע רכש צבי מצלם גרמני חנות וצריף למגורים בגדרה. זו הייתה חנות קטנה ברחוב ביל"ו, והוא קרא לה "פוטו הנגב", יותר מאוחר עבר לחנות גדולה ברחוב הרצל בשם "פוטו צבי".
לצד עבודתו המרכזית בסטודיו ובחנות שאליה הגיעו כל תושבי האזור תיעד שוסטר את רחובות המושבה ובתיה ואת הנופים סביבה. בצילומיו ניתן לראות את המגוון האנושי של האוכלוסייה בגדרה: ותיקים וחדשים, צאצאי ביל"ויים ועולים שזה מקרוב הגיעו, הוא הנציח מאפייני חברה ותרבות שבאים לידי ביטוי באירועים משפחתיים וחברתיים כמו חתונות. הוא צילם משפחות בבתיהן במעברה ובשיכונים החדשים שהוקמו בראשית שנות החמישים וגם חקלאים במושבי הסביבה, כבדי ראייה שגרו בשכונה שיוחדה להם, כפר אוריאל. נופשים ב"בית המרגוע לסופר ולמורה", מתרחצים בבריכה הציבורית. הוא צילם טקסים ואירועים ממלכתיים, ביקורי אישים, אספות בחירות, חגים וחגיגות, בתי ספר וגני ילדים. כמעט כל אירוע והתפתחות שהתרחשו בגדרה צולמו ותועדו על ידו: חגיגות לגדרה בכל עשור (החל מחגיגות השבעים בשנת 1954), טקסי הנחת אבן פינה למוסדות ציבור: התיכון האזורי, בית החולים "הרצפלד", בתי כנסת, ספרייה ועוד.
צבי המשיך לעבוד עד שנת 2002. במשך שנים היה צבי הצלם היחיד כמעט במקום וכולם הכירו כ"צלם של המושבה". ארכיון התשלילים שלו המשקף עבודה של יותר מחמישים שנה, נסרק והועבר לפורמט דיגיטלי. יש לו ערך היסטורי, לאומי וחברתי, וכמובן הוא בעל חשיבות להיסטוריה של גדרה. ייחודו וחשיבותו כצלם הוא פועלו הרחב, העשיר והנדיר. הוא יצר קפסולת תיעוד של זמן ומקום שלא היה לה מתעד צילומי אחר בשנים הראשונות לאחר קום המדינה. לאחר מותו בשנת 2008 נקרא על שמו רחוב במושבה, ובשנת 2019 התקיימה תערוכה מעבודותיו במרכז "אופק" בגדרה.
צבי שוסטר נולד בעיר חוטין בחבל בסרביה (כיום באוקראינה). כילד למד בחדר ובמקביל בבית ספר עממי יהודי, ולאחר מכן בתיכון מסחרי כללי. בגיל 15 נאלץ לעזוב את הלימודים, בחר ללמוד צילום והחל לעבוד כשוליה בפוטו בעיר. בתום שלוש שנים קיבל תעודת "צלם מקצועי" והתקבל לעבוד אצל צלם בשם צבי פינוס. בשנת 1940 בעקבות הסכם ריבנטרופ-מולוטוב עבר האזור משליטת רומניה לשליטת ברית המועצות, העסקים הפרטיים נסגרו או הולאמו, ביניהם חנות הצילום שבה עבד צבי. הרוסים פתחו ארגון ממשלתי לצילום בשם "פוטו טרוסט", וצבי עבד בו עם ארבעה צלמים נוספים.
ביוני 1941 פלש הצבא הגרמני לברית המועצות והחזיר את השליטה על שטחי בסרביה לרומנים, אלה גירשו את כל היהודים לשטחים שמעבר לנהר הדנייסטר. צבי כבר היה נשוי באותה עת, הוא ואשתו ובני משפחתם יחד עם יהודי העיר צעדו אל שטחי הגירוש. בין השנים 1941 – 1944 שהה צבי עם משפחתו במחנות ובגטאות תחת שלטון רומני. עם תום המלחמה נשאר בעיר חוטין ועבד כצלם. בשנת 1946 החליט צבי לעקור לרומניה שם שהתה המשפחה בעיר טקוץ', ובה פתח צבי חנות צילום יחד עם חברו חיים פישברג גם הוא מחוטין.
בשנת 1950 עלתה המשפחה לארץ ושוכנה כמקובל במחנה עולים בעין שמר. בחיפושיו אחר מקום מגורים קבוע רכש צבי מצלם גרמני חנות וצריף למגורים בגדרה. זו הייתה חנות קטנה ברחוב ביל"ו, והוא קרא לה "פוטו הנגב", יותר מאוחר עבר לחנות גדולה ברחוב הרצל בשם "פוטו צבי".
לצד עבודתו המרכזית בסטודיו ובחנות שאליה הגיעו כל תושבי האזור תיעד שוסטר את רחובות המושבה ובתיה ואת הנופים סביבה. בצילומיו ניתן לראות את המגוון האנושי של האוכלוסייה בגדרה: ותיקים וחדשים, צאצאי ביל"ויים ועולים שזה מקרוב הגיעו, הוא הנציח מאפייני חברה ותרבות שבאים לידי ביטוי באירועים משפחתיים וחברתיים כמו חתונות. הוא צילם משפחות בבתיהן במעברה ובשיכונים החדשים שהוקמו בראשית שנות החמישים וגם חקלאים במושבי הסביבה, כבדי ראייה שגרו בשכונה שיוחדה להם, כפר אוריאל. נופשים ב"בית המרגוע לסופר ולמורה", מתרחצים בבריכה הציבורית. הוא צילם טקסים ואירועים ממלכתיים, ביקורי אישים, אספות בחירות, חגים וחגיגות, בתי ספר וגני ילדים. כמעט כל אירוע והתפתחות שהתרחשו בגדרה צולמו ותועדו על ידו: חגיגות לגדרה בכל עשור (החל מחגיגות השבעים בשנת 1954), טקסי הנחת אבן פינה למוסדות ציבור: התיכון האזורי, בית החולים "הרצפלד", בתי כנסת, ספרייה ועוד.
צבי המשיך לעבוד עד שנת 2002. במשך שנים היה צבי הצלם היחיד כמעט במקום וכולם הכירו כ"צלם של המושבה". ארכיון התשלילים שלו המשקף עבודה של יותר מחמישים שנה, נסרק והועבר לפורמט דיגיטלי. יש לו ערך היסטורי, לאומי וחברתי, וכמובן הוא בעל חשיבות להיסטוריה של גדרה. ייחודו וחשיבותו כצלם הוא פועלו הרחב, העשיר והנדיר. הוא יצר קפסולת תיעוד של זמן ומקום שלא היה לה מתעד צילומי אחר בשנים הראשונות לאחר קום המדינה. לאחר מותו בשנת 2008 נקרא על שמו רחוב במושבה, ובשנת 2019 התקיימה תערוכה מעבודותיו במרכז "אופק" בגדרה.
