סיפור האלבום
סיפור אוסף – יוסף איתן, ג'ו אייזן
יוסף אייזן נולד ב- 15/9/1909 בהורוחוב אוקראינה להוריו יעקב ורסיה.
בשנת 1923, בהיות יוסף בן 12 היגרה המשפחה למונטריאול קנדה (ההורים, ואחותו הגדולה רחל). במונטריאול הצטרף יוסף לתנועת "השומר הצעיר" והיה מהבולטים בפעילי הקן, ויחד עם שלושה מחבריו הניעו את רעיון העלייה לארץ ישראל.
בעקבות פרעות תרפ"ט (1929) שהתחוללו בארץ, הקים יוסף עם 21 מחברי קיני התנועה בניו-יורק, בוסטון ומונטריאול את "קיבוץ עליה א'", הגרעין המרכזי של מייסדי קיבוץ עין השופט. ב 6 מאי 1931 הגיעו יוסף וחברי הגרעין על סיפון האוניה "פרובידנס" לחופי ארץ ישראל.
גרעין הצעירים מצפון אמריקה חבר לגרעינים נוספים. חברי הגרעינים עברו הכשרה בעין החורש, עסקו בחקלאות בחדרה והמתינו לתורם לעלות על הקרקע על אדמות ברמות מנשה.
בשנת 1937 בימי המרד הערבי הגדול (1936-9) עלו יוסף וחברי יתר הגרעינים על הקרקע והקימו את קיבוץ עין השופט, תחילה בגבעות ג'וערה ואח"כ עברו למקום הקבע, במסגרת יישובי חומה ומגדל בזמן המרד הגדול.
מימיו הראשונים של הקיבוץ הצעיר מונה יוסף למפקד הקיבוץ מטעם ארגון ה"הגנה" ומטעם יתר המתיישבים לאחר שעבר קורס מפקדים של ההגנה. במסגרת תפקידו זה ובהמשך בתפקידו כמא"ז, היה מגוייס לנוטרות עד מרס 1940.
מיום הקמת עין השופט ועד ערב גיוסו לצבא הבריטי, נשא יוסף אייזן בעול הפיקוד הצבאי והאזרחי על קיבוצו. במהלך תקופה סוערת זו שנמשכה כשלוש שנים (1937-1940) היה מעורב בפרשיות ומאורעות דמים רבים במהלכן נערכו התקפות על הקיבוץ ונהרגו מספר מחבריו.
ב 29/9/1940 התגייס יוסף לצבא הבריטי והיה מראשוני המתגייסים ל"באפ"ס" (פלוגות הרגלים) עוד טרם ניתן האישור המפורש ממוסדות הישוב להתגייסות. פלוגות הבאפ"ס יועדו תחילה לפעול רק בתחומי הארץ (תחת פיקוד בריטי) והועסקו בעיקר בתפקידי שמירה על מחנות צבא. בשל הרקע הצבאי הקודם שלו, הוא ודומיו קודמו לתפקידי פיקוד ובהמשך לתפקידי קצונה. בשלהי 1942 קיבל יוסף דרגת קפטן ומונה למ"פ בגדוד השלישי.
במקביל לשירותו בבאפ"ס, החל ג'ו לפעול בחשאי במסגרת ההגנה בתחום "רכש" כלי נשק ותחמושת. כאחראיים על השמירה והגנת בסיסי הצבא הבריטי בארץ , איפשר יוסף הוצאת נשק מחוץ לגדר או השלכת ארגזי תחמושת מרכבות שהעבירו נשק למערכה במדבר במערבי. לצורך זה אף גייס סמלים אוסטרליים ששיתפו איתו פעולה. רק בראשית 1944 הועבר הגדוד השלישי למצרים.
ב 12/10/1943 נשא יוסף את תמר ברוט לאשה, אף היא מגויסת לצבא הבריטי (בתפקיד שרטטת). הטקס נערך בבית הוריה בתל אביב. תמר שירתה תחילה בארץ ובהמשך במצרים.
עם הקמת הבריגדה היהודית על ידי הבריטים (ספטמבר 1944) היוו שלושת גדודי הרג'ימנט הארצישראלי (הבאפ"ס) את הגרעין הראשוני שלה ובהמשך גויסו נוספים ישירות לבריגדה. הגדודים הועברו למדבר במערבי ליד "אל עלמיין" בדרכם לאיטליה.
גדודו של ג'ו, כמ"פ בגדוד השלישי, שמש כוח עורפי של הדביזיה ההודית השמינית במערכה בחזית נהר הסניו. רק יומיים בשלהי מערכה זו נלחמו ג'ו וגדודו באופן פעיל (שלהי מרץ 1945). באפריל הביסו כוחות בעלות הברית את הגרמנים, גדודי הבריגדה צלחו את נהר הסניו וב - 14 באפריל הסתיימה לחימת הבריגדה.
בתום הלחימה, התארגנה קבוצת "הנוקמים" שמאיר זורע וחיים לסקוב היו ממפקדיה. יוסף, בזכות קשריו עם אנשי מודיעין מהצבא האמריקאי ויחידות מודיעין בריטיות, דלה את שמות היעדים לנקם והעביר "לנוקמים"
הבסיס לפעילותם היה ממחנה החטיבה בטרביזיו בצפון איטליה סמוך למשולש הגבולות איטליה, אוסטריה ויוגוסלביה. הם מיקדו את מעשי הנקם באנשים ששמם הועבר אליהם כמי שבצעו פשעים נגד העם היהודי.
יוסף ואנשים נוספים מיחידתו ובשיתוף עם ארגון "ההגנה" פעלו גם בארגון הבריחה והעפלה של שארית הפליטה, תוך צורך להסוות פעילותם מאחר ועדיין היו מגויסים לצבא הבריטי.
בפברואר 1946 השתחרר ג'ו מהצבא הבריטי ושב ארצה.
לאחר כשנה בקיבוץ עין השופט יוסף ואשתו תמר טסו לארה"ב לאחר שמונה לחבר במשלחת הרכש של ההגנה. כ 14 חודשים שהו יוסף ותמר בארה"ב במהלכם היה לו תפקיד מרכזי בפעילות הרכש של משלחת ההגנה למרות ששמו נשאר מאחורי הקלעים.
ביוני 1948, בימי ההפוגה השנייה של מלחמת העצמאות, שבו יוסף ותמר לארץ.
יוסף גויס לצה"ל ומונה לקצין המבצעים של חטיבה 7 שהוקמה כחודש לפני שובו ארצה. לאחר סיום המערכה בלטרון, הועברה החטיבה לצפון והשתתפה במבצע "דקל" לשחרור הגליל התחתון (יולי 1948) ומבצע "חירם" בגליל המערבי והמרכזי (אוקטובר 1948).
ביולי 1949, לאחר קרבות נוספים ותום מלחמת העצמאות, מונה יוסף למח"ט 7, עובדה לא מובנת מאליה לאיש מפ"ם באותם ימים.
במהלך כהונתו כמח"ט 7 עזבו יוסף ותמר רשמית את קיבוץ עין השופט ושינו שם משפחתם מאייזן לאיתן.
בשנת 1950, עם סיום תפקידו כמח"ט 7, מונה לראש מטה פיקוד דרום בדרגת אל"מ, תפקיד בו כיהן עד 1954 תחת מספר אלופים. לאחר תפקידים נוספים, השתחרר מצה"ל בשנת 1957.
יוסף פנה לסקטור התעשייתי הסתדרותי ונקלט בחברת "כור". פעל בדרום הארץ בתחום המחצבים, הקמת תעשיות בבאר שבע הקשורות במחצבים כמו הקמת מפעל "חרסה" ומפעל "חסין אש", אותו ניהל.
במאי 1964נקרא לכהן כראש לשכת הקונגרס הציוני הכ"ו בתפקיד אחראי מנהלי על כינוסו בסוף אותה שנה בירושלים. על תפקידו זה זכה לשבחים רבים.
במאי 1965הצטרף יוסף לרשות הגנים הלאומיים שזה עתה נוסדה והייתה מחלקה במשרד ראש הממשלה, במטרה לשיפור ופיתוח אתרים היסטוריים ותשתיות תיירותית. בהמשך מונה לראש מנהלת מצדה.
תפקידו האחרון היה במשרד הבריאות (1966) כסמנכ"ל תכנון ובינוי.
בשנת 1971 עקרה המשפחה מבאר שבע לירושלים.
יוסף נפטר בשנת 1975 בהיותו בן 66 ונקבר בהר המנוחות בירושלים, הותיר אחריו את אשתו תמר ובתו הגר.
האוסף הועבר ל"יד בן צבי" על ידי בתו הגר גל.
הספר שהוציאה לאור המשפחה אודות יוסף, פועלו והתקופה הופקד בספרית "יד בן צבי. להלן פרטי הספר- "והאיתנים מוסדי ארץ, יוסף איתן (גו אייזן)", תיעוד וכתיבה: יואב רגב, תשע"ד 2013
יוסף אייזן נולד ב- 15/9/1909 בהורוחוב אוקראינה להוריו יעקב ורסיה.
בשנת 1923, בהיות יוסף בן 12 היגרה המשפחה למונטריאול קנדה (ההורים, ואחותו הגדולה רחל). במונטריאול הצטרף יוסף לתנועת "השומר הצעיר" והיה מהבולטים בפעילי הקן, ויחד עם שלושה מחבריו הניעו את רעיון העלייה לארץ ישראל.
בעקבות פרעות תרפ"ט (1929) שהתחוללו בארץ, הקים יוסף עם 21 מחברי קיני התנועה בניו-יורק, בוסטון ומונטריאול את "קיבוץ עליה א'", הגרעין המרכזי של מייסדי קיבוץ עין השופט. ב 6 מאי 1931 הגיעו יוסף וחברי הגרעין על סיפון האוניה "פרובידנס" לחופי ארץ ישראל.
גרעין הצעירים מצפון אמריקה חבר לגרעינים נוספים. חברי הגרעינים עברו הכשרה בעין החורש, עסקו בחקלאות בחדרה והמתינו לתורם לעלות על הקרקע על אדמות ברמות מנשה.
בשנת 1937 בימי המרד הערבי הגדול (1936-9) עלו יוסף וחברי יתר הגרעינים על הקרקע והקימו את קיבוץ עין השופט, תחילה בגבעות ג'וערה ואח"כ עברו למקום הקבע, במסגרת יישובי חומה ומגדל בזמן המרד הגדול.
מימיו הראשונים של הקיבוץ הצעיר מונה יוסף למפקד הקיבוץ מטעם ארגון ה"הגנה" ומטעם יתר המתיישבים לאחר שעבר קורס מפקדים של ההגנה. במסגרת תפקידו זה ובהמשך בתפקידו כמא"ז, היה מגוייס לנוטרות עד מרס 1940.
מיום הקמת עין השופט ועד ערב גיוסו לצבא הבריטי, נשא יוסף אייזן בעול הפיקוד הצבאי והאזרחי על קיבוצו. במהלך תקופה סוערת זו שנמשכה כשלוש שנים (1937-1940) היה מעורב בפרשיות ומאורעות דמים רבים במהלכן נערכו התקפות על הקיבוץ ונהרגו מספר מחבריו.
ב 29/9/1940 התגייס יוסף לצבא הבריטי והיה מראשוני המתגייסים ל"באפ"ס" (פלוגות הרגלים) עוד טרם ניתן האישור המפורש ממוסדות הישוב להתגייסות. פלוגות הבאפ"ס יועדו תחילה לפעול רק בתחומי הארץ (תחת פיקוד בריטי) והועסקו בעיקר בתפקידי שמירה על מחנות צבא. בשל הרקע הצבאי הקודם שלו, הוא ודומיו קודמו לתפקידי פיקוד ובהמשך לתפקידי קצונה. בשלהי 1942 קיבל יוסף דרגת קפטן ומונה למ"פ בגדוד השלישי.
במקביל לשירותו בבאפ"ס, החל ג'ו לפעול בחשאי במסגרת ההגנה בתחום "רכש" כלי נשק ותחמושת. כאחראיים על השמירה והגנת בסיסי הצבא הבריטי בארץ , איפשר יוסף הוצאת נשק מחוץ לגדר או השלכת ארגזי תחמושת מרכבות שהעבירו נשק למערכה במדבר במערבי. לצורך זה אף גייס סמלים אוסטרליים ששיתפו איתו פעולה. רק בראשית 1944 הועבר הגדוד השלישי למצרים.
ב 12/10/1943 נשא יוסף את תמר ברוט לאשה, אף היא מגויסת לצבא הבריטי (בתפקיד שרטטת). הטקס נערך בבית הוריה בתל אביב. תמר שירתה תחילה בארץ ובהמשך במצרים.
עם הקמת הבריגדה היהודית על ידי הבריטים (ספטמבר 1944) היוו שלושת גדודי הרג'ימנט הארצישראלי (הבאפ"ס) את הגרעין הראשוני שלה ובהמשך גויסו נוספים ישירות לבריגדה. הגדודים הועברו למדבר במערבי ליד "אל עלמיין" בדרכם לאיטליה.
גדודו של ג'ו, כמ"פ בגדוד השלישי, שמש כוח עורפי של הדביזיה ההודית השמינית במערכה בחזית נהר הסניו. רק יומיים בשלהי מערכה זו נלחמו ג'ו וגדודו באופן פעיל (שלהי מרץ 1945). באפריל הביסו כוחות בעלות הברית את הגרמנים, גדודי הבריגדה צלחו את נהר הסניו וב - 14 באפריל הסתיימה לחימת הבריגדה.
בתום הלחימה, התארגנה קבוצת "הנוקמים" שמאיר זורע וחיים לסקוב היו ממפקדיה. יוסף, בזכות קשריו עם אנשי מודיעין מהצבא האמריקאי ויחידות מודיעין בריטיות, דלה את שמות היעדים לנקם והעביר "לנוקמים"
הבסיס לפעילותם היה ממחנה החטיבה בטרביזיו בצפון איטליה סמוך למשולש הגבולות איטליה, אוסטריה ויוגוסלביה. הם מיקדו את מעשי הנקם באנשים ששמם הועבר אליהם כמי שבצעו פשעים נגד העם היהודי.
יוסף ואנשים נוספים מיחידתו ובשיתוף עם ארגון "ההגנה" פעלו גם בארגון הבריחה והעפלה של שארית הפליטה, תוך צורך להסוות פעילותם מאחר ועדיין היו מגויסים לצבא הבריטי.
בפברואר 1946 השתחרר ג'ו מהצבא הבריטי ושב ארצה.
לאחר כשנה בקיבוץ עין השופט יוסף ואשתו תמר טסו לארה"ב לאחר שמונה לחבר במשלחת הרכש של ההגנה. כ 14 חודשים שהו יוסף ותמר בארה"ב במהלכם היה לו תפקיד מרכזי בפעילות הרכש של משלחת ההגנה למרות ששמו נשאר מאחורי הקלעים.
ביוני 1948, בימי ההפוגה השנייה של מלחמת העצמאות, שבו יוסף ותמר לארץ.
יוסף גויס לצה"ל ומונה לקצין המבצעים של חטיבה 7 שהוקמה כחודש לפני שובו ארצה. לאחר סיום המערכה בלטרון, הועברה החטיבה לצפון והשתתפה במבצע "דקל" לשחרור הגליל התחתון (יולי 1948) ומבצע "חירם" בגליל המערבי והמרכזי (אוקטובר 1948).
ביולי 1949, לאחר קרבות נוספים ותום מלחמת העצמאות, מונה יוסף למח"ט 7, עובדה לא מובנת מאליה לאיש מפ"ם באותם ימים.
במהלך כהונתו כמח"ט 7 עזבו יוסף ותמר רשמית את קיבוץ עין השופט ושינו שם משפחתם מאייזן לאיתן.
בשנת 1950, עם סיום תפקידו כמח"ט 7, מונה לראש מטה פיקוד דרום בדרגת אל"מ, תפקיד בו כיהן עד 1954 תחת מספר אלופים. לאחר תפקידים נוספים, השתחרר מצה"ל בשנת 1957.
יוסף פנה לסקטור התעשייתי הסתדרותי ונקלט בחברת "כור". פעל בדרום הארץ בתחום המחצבים, הקמת תעשיות בבאר שבע הקשורות במחצבים כמו הקמת מפעל "חרסה" ומפעל "חסין אש", אותו ניהל.
במאי 1964נקרא לכהן כראש לשכת הקונגרס הציוני הכ"ו בתפקיד אחראי מנהלי על כינוסו בסוף אותה שנה בירושלים. על תפקידו זה זכה לשבחים רבים.
במאי 1965הצטרף יוסף לרשות הגנים הלאומיים שזה עתה נוסדה והייתה מחלקה במשרד ראש הממשלה, במטרה לשיפור ופיתוח אתרים היסטוריים ותשתיות תיירותית. בהמשך מונה לראש מנהלת מצדה.
תפקידו האחרון היה במשרד הבריאות (1966) כסמנכ"ל תכנון ובינוי.
בשנת 1971 עקרה המשפחה מבאר שבע לירושלים.
יוסף נפטר בשנת 1975 בהיותו בן 66 ונקבר בהר המנוחות בירושלים, הותיר אחריו את אשתו תמר ובתו הגר.
האוסף הועבר ל"יד בן צבי" על ידי בתו הגר גל.
הספר שהוציאה לאור המשפחה אודות יוסף, פועלו והתקופה הופקד בספרית "יד בן צבי. להלן פרטי הספר- "והאיתנים מוסדי ארץ, יוסף איתן (גו אייזן)", תיעוד וכתיבה: יואב רגב, תשע"ד 2013
אוסף התצלומים האישי, המשפחתי והמקצועי, נמסר לארכיון התמונות של יד יצחק בן-צבי על ידי הגר גל לבית איתן, בתם של יוסף ותמר איתן.
קרא עוד
%20איזן%20(אייזען),%20בית%20הקברות%20היהודי,%20מונטריאול,%20קנדה)
%20עומד%20ליד%20מצבה%20מעל%20קבר%20אימו%20רסיה%20(ראסיע,%20רוז)%20איזן%20(אייזען),%20בית%20הקברות%20היהודי,%20מונטריאול,%20קנדה)
%20ובו%20פירסום%20בעיתון%20על%20מותו%20של%20אביהם%20יעקב%20איזנברג%20(איזן)%20ומועד%20לוויתו,%20מונטריאול,%20קנדה)
![](/add-picture-info-he/?picture-number=YBZ.1172.005&picture-url=https://static.eshmor.org.il/israelalbum/images/2/9/6/1/77452_ca_object_representations_media_296193_medium.jpg&album-title=שיר%20של%20המשורר%20האידי%20מלך%20%20מלך%20ראַוויטש%20בשם%20"תפילה%20וטענה".%20תורגם%20מיידיש%20ע"י%20ניסים%20אלוני%20ויוסל%20בירשטיין%20וניסים%20אלוני)
%20%20לימים%20איתן,%20אחותו%20רחל%20וחבר%20(לא%20מזוהה,%20משמאל),%20העיירה%20הורוחוב,%20אוקראינה)
%20איזנברג-איתן%20ואחותו%20רחל,%20צילום%20סטודיו,%20העיירה%20הורוחוב,%20אוקראינה)
%20איזנברג-איזן%20(שורה%20ראשונה%20במרכז)%20עם%20חברי%20כיתתו,%20%20העיירה%20הורוחוב,%20אוקראינה.%20צילום%20סטודיו)
%20איזן-איזנברג%20(לימים%20איתן,%20%20יושב%20מימין),%20בחברת%20ילדות%20עם%20זרי%20פרחים%20בידיהן,%20העיירה%20הורוחוב,%20אוקראינה)
%20עם%20אימו%20רסיה%20(ראסיע,%20רוז)%20איזן%20(אייזען)%20עומדים%20למרגלות%20אנדרטה%20של%20אריה,%20מונטריאול,%20קנדה)
%20עם%20אימו%20רסיה%20(ראסיע,%20רוז)%20איזן%20(אייזען),%20מונטריאול,%20קנדה)
%20,%20דיוקן,%20צילום%20סטודיו,%20הורוחוב,%20אוקראינה)
%20איזן%20(אייזען),%20מונטריאול,%20קנדה)
%20איזן%20(אייזען),%20צילום%20סטודיו,%20הורוחוב,%20אוקראינה)
,%20(יושב%20ראשון%20מימין)%20וחבריו%20למשחק%20פוטבול,%20%20מונטריאול,%20קנדה)
%20איזן%20(אייזנברג%20,%20לימים%20איתן)%20בתצלום%20משותף%20לפני%20הגירת%20המשפחה%20למונטריאול%20שבקנדה,%20העיירה%20הורוחוב,%20אוקראינה)
%20איזן-%20איזנברג%20(לימים%20איתן,%20יושב%20שורה%20ראשונה%20שני%20מימין,%20לרגלי%20מוריו)%20עם%20ילדי%20כיתתו,%20העיירה%20הורוחוב,%20אוקראינה)
%20איתן%20(איזן-%20איזנברג)%20בתנועת%20ה"שומר%20הצעיר"%20במדינות%20צפון%20אמריקה)
%20איתן%20(איזן)%20בתנועת%20ה"שומר%20הצעיר"%20במדינות%20צפון%20אמריקה)
%20איתן%20(איזן)בתנועת%20"השומר%20הצעיר"%20בקן%20של%20העיר%20ניו-%20יורק,%20ארצות%20הברית%20%20(דף%20ראשון))
%20איתן%20(איזן-איזנברג)%20בתנועת%20"השומר%20הצעיר"%20בקן%20%20של%20העיר%20ניו-%20יורק,%20ארצות%20הברית%20%20(דף%20שני))
%20איתן%20(איזן-איזנברג)%20%20בתנועת%20"השומר%20הצעיר"%20בקן%20של%20העיר%20ניו-%20יורק,%20ארצות%20הברית%20(דף%20שני))
%20עם%20כלבו%20ביום%20של%20שלג,%20מונטריאול,%20קנדה)
%20עם%20חבריו%20במהלך%20טיול,%20אונטריו,%20קנדה)
