בני ברק

אדמת בני ברק נרכשה בשנת 1923, ובשנת 1924 הוקם היישוב על ידי קבוצת חסידים מפולין בראשותו של מי שלימים היה ראש העיר של בני ברק, ר' יצחק גרשנטקורן. המושבה יצאה לדרך ומהר מאוד נסלל כביש והוקמו בתים אשר אכלסו את חלוצי המתיישבים שלא נרתעו מהקשיים שליוו אותם בשנים הראשונות.

הוקמו מפעלי אריגה וטכסטיל, ניטעו פרדסים וניבנו רפתות אשר סיפקו פרנסה וחיים למתיישבי המושבה החדשה.

בשנת 1937 הוכרזה בני ברק כמועצה מקומית ובשנת 1950 הוכרה בני ברק כעיר בישראל.

במשך השנים גדלה העיר והתפתחה בקצב מסחרר, ושכונות שהיו בעבר בפאתי העיר הפכו למרכזיות בעקבות שיכונים שהוקמו מעבר להן. רחובות בני ברק הם ספר היסטוריה של העם היהודי בהיקראם על שם נביאים, תנאים, אמוראים, רבנים, אדמו"רים ואישי ציבור.

גאוותה ותפארתה של בני ברק היא על מוסדות החינוך הרבים והמעולים לבנים ולבנות, בתי ספר לצד 'חדר', סמינרים וישיבות – כל אלה הם  מן הנושאים המרכזיים והחשובים בעיר, שפרנסיה מבינים  שאיכות חינוכו של הדור הבא היא שתקבע את ערכיו ואת איכות חייו.

כהוכחה לכך ראויה לציון העובדה שכבר ב-1924, עם תחילת שנת הלימודים תרפ"ה, נשכרו שני צריפים, האחד לבנים והשני לבנות עבור מוסדות החינוך.

בעיר שכנו ושוכנים גדולי הרבנים, האדמו"רים וראשי הישיבות, וקול התורה בוקע מכל שכונה ומכל רחוב בכל שעה משעות היממה. עמדה לה זכותה של בני ברק שבתוכה התקבצו שרידי הישיבות שנהרסו בשואה ונשתלו בה מחדש  כדי להקים בה שארית למוסדות התורה בכל הגלויות. מוסדות התורה והחינוך מושכים אליהם עד היום אלפי תלמידים מכל רחבי הארץ ואף מהתפוצות.

לא פחות מכך ידועה בני ברק גם כעיר שכולה חסד ונתינה. ארגוני חסד רבים, שקצרה היריעה מלפרטם, קיימים ופעילים בה בכל יום ובכל שעה מסביב לשעון והם קשובים לכל אדם ולכל צורך.  לצדם פועלים גמ"חים פרטיים  בכל בנין בעיר וברשותם כל מה שיכול אדם לבקש לעצמו בכל שעה משעות היממה, כמו גמ"ח תרופות או גמ"ח למוצרי תינוקות, גמ"ח לכלי עבודה או גמ"ח לפרחים לכלה, גמ"ח עריסות וגמ"ח מכשירי אינהלציה ועוד רשימה ארוכה יפה ומחממת כל לב.

בעיר פועלים מרכזי מסחר ענפים ומקודמות תוכניות רחבות היקף למתחם ענק של תעשיה קלה, מסחר ומשרדים בצפון העיר. יותר ממאה גנים ציבוריים ושדרות מפארים את כל פינות העיר והעיריה משקיעה רבות בפיתוחם וטיפוחם.

בני ברק – עיר עם הרבה נשמה, עיר ללא הפסקה, בגשם וברוח.