קריית טבעון

קריית טבעון – הגדה של מקום

קריית טבעון על גגותיה האדומים המבצבצים מבינות העצים הירוקים, נודעת בייחודה ובאנשיה. סיפור תולדות היישוב נארג בתמונות, סיפור בתוך סיפור: על ימים ראשונים, חלומות על התיישבות, על אנשים שבאו מרקע ומתרבות שונים ושאפו לבנות בית בארץ, סיפור של חלום מול מציאות, מימוש וכישלון ומעל לכל, זה סיפור של נחישות ואמונה.

קריית טבעון היא איחוד של ארבעה יישובים – קריית עמל, טבעון, אלרואי וקריית חרושת שהפכו לרשות-ישות אחת. הם הציר המרכזי של הסיפור, המורכב מרבדים נוספים ומרתקים.

קריית עמל – שעלתה לקרקע ב-9 בספטמבר 1937 כשכונת פועלים בעלת צביון 'הסתדרותי', היא פרי חזונו של המהנדס דב פטישי ובאה לתת מענה למצוקת האבטלה של פועלי הבניין בחיפה.

קריית חרושת – הוקמה בל"ג בעומר תרצ"ה (1935) ליד מסילת הברזל של 'רכבת העמק'. מייסדה, הרב יחזקאל טאוב, הציע להקימה כיישוב המשלב כפר עם תעשייה-חרושת של טקסטיל ומכאן שמה. הרב טאוב עמד ב-1926 בראש קבוצת חסידי 'נחלת יעקב' מיבלונה שעלתה ל'ציון' לעסוק בעבודת האדמה וישבה על גבעות חרתייה ושיח' אבריק.

עשר שנים לאחר מכן על חורבותיה של 'נחלת יעקב' נבנה רחוב זבולון, הרחוב הראשון של קריית עמל. חסידי 'נחלת יעקב' וחסידי 'עבודת ישראל', שישבו בתל 'חירבג" הסמוך, הקימו יחד את 'כפר חסידים' בעזרת גרעין של 'הפועל המזרחי' שצורף אליהם.

אלרואי – ב-1 באוגוסט 1935, סמוך למסילת הברזל של 'רכבת העמק', עלתה על הקרקע קבוצה מיוצאי כורדיסטן, שביקשה להקים לעצמה 'מושב עובדים', ביטוי לשאיפתם לקחת חלק במפעל ההתיישבות החלוצי בארץ.

טבעון – גם היא יציר חלומו של המהנדס דב פטישי להקים 'עיר גנים' על גבעת האלונים הסמוכה לקריית עמל. פרופ' אלכסנדר קליין, אדריכל ערים נודע, הוא זה שתכנן את טבעון כ'עיר גנים'. טקס הנחת אבן הפינה התקיים ב-23 בדצמבר 1945.

כאמור, בהגדת המקום משתרגים סיפורים נוספים על התיישבות. בשנת 1926, עוד לפני שאנשי קריית עמל עלו על הקרקע, התיישב על אחת מגבעות שייח' אבריק, אלכסנדר זייד, השומר האגדי, עם משפחתו. הגבעה הייתה מקום מושבה של הסנהדרין בימיו של רבי יהודה הנשיא, הלוא היא 'בית שערים'. במורדות הגבעה המשתפלים מביתו של זייד נחשף, ביוזמתו, אתר ארכאולוגי ייחודי מתקופת המשנה והתלמוד – בית הקברות המרכזי של יהודי הארץ והתפוצות, הגדול בסוגו.

זייד קשור גם ל'קיבוץ אלונים' הסמוך לקריית טבעון. בעידודו הגיעה למקום ב-1936 'קבוצת הרועים' של הנוער העובד. בתחילה התגוררו הצעירים בצריפים של הרב יחזקאל טאוב בקריית חרושת. בתקופת 'המאורעות' עברו לחצרו של זייד עד שהקימו קיבוץ בגבעה הסמוכה, רחוב הבונים של היום. ביוני 1938, במסגרת הקמת יישובי 'חומה ומגדל' עבר קיבוץ אלונים למקומו הנוכחי, מעבר לכביש.

שמו של אלכסנדר זייד נקשר גם ל'קיבוץ גבעות זייד' שהוקם ב-1940 להנצחת זכרו. הקיבוץ התפרק ב-1958, ובמקום יושב היום 'כפר תקווה' – בית לאוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים. אפשר להוסיף עוד כהנה וכהנה, אך קצרה היריעה מספר.