קריית שמונה

מיזם 'קריית שמונה נגלית לעין' מתעד את הימים הראשונים של היישוב כפי שהם משתקפים באלבומי המשפחות אך גם את הווי החיים ותרבות הקהילות בארצות המוצא של התושבים. התיעוד מתחיל בשנות החמישים, תקופת הצנע והמחסור במעברה אך המאגר ממשיך לאסוף ולצבור חומרים המספרים את סיפורם של קריית שמונה ושל תושביה עד היום. 

צוות המרכז

פרטים ליצירת קשר

בני אברהמי

פעילים ומתנדבים

כדאי לדעת

ימי עבודה ושעות זמינות במרכז התיעוד

קישורים

היסטוריה

קריית שמונה הוקמה ביולי 1949 על שרידי הכפר הערבי 'חלסה'. ראשוני העולים הגיעו מתימן  ובשנת 1951 הצטרפו אליהם אלפי עולים שבאו מעיראק ואיראן במבצע "עזרא ונחמיה". בשנת 1953 החלה בניית בתי הקבע הראשונים ובשנת 1955 הייתה קריית שמונה למועצה מקומית. היום קריית שמונה היא עיר ואם בישראל המונה כ- 23,000 תושבים.

המעברה בחלסה הייתה המעברה הגדולה בארץ  ומנתה יותר מ- 3000 נפש. העולים התגוררו באוהלים ובפחונים והתמודדו עם תנאים קשים, אוכל בהקצבה, אבטלה ומחסור במקורות פרנסה. אך כל אלו לא שברו את רוחם של המתיישבים  החדשים שראו בישראל את הגשמת החלום לגור בארץ הקודש.

בשנת 1953 החלה בניית בתי הקבע הראשונים ברחובות 'אחד -העם', 'עגנון', 'ביאליק', ו'הנשיא'. תחילה תוכנן ישוב עירוני חקלאי בו יהיו משקי עזר לצד בתי המגורים והתושבים יסתייעו לפרנסתם בעבודה חקלאית. אך בעקבות גלי העלייה מרומניה ומצפון אפריקה הישוב גדל והיה ליישוב בעל אופי עירוני.

בשנת 1955 קבלה קריית שמונה מעמד של מועצה מקומית ואז גם נבחר ראש המועצה המקומית הראשון אשר נזרי. בשנת 1958 הוחלט על חיסול המעברה והיישוב החל לקבל תנופה בתחום הבניה והתעסוקה, נסללו כבישים, והוקמו מוסדות ציבור וקולנוע.

אלא שלצד ההתפתחות התעשייתית והקמת המפעלים קריית שמונה סבלה ממתח ביטחוני עקב הקרבה לגבול עם לבנון, ובמשך שנים רבות הייתה העיר מופגזת במטחי קטיושות וספגה אובדן ברכוש ובנפש.

קבוצת הכדורגל הפועל קריית שמונה לפני המשחק, 1964 אלבום סמי וטוני מלול קריית שמונה נגלית לעין

תמונות מתוך האלבום האחרון

go to next item
go to prev item

64 אלבומים במרכז התיעוד