מיזם 'ישראל נגלית לעין' במעלות-תרשיחא, מציג את אלבומי המשפחות שהתיישבו במעלות- תרשיחא לאורך שנות התפתחותה. החל משלהי מלחמת העצמאות בכפר תרשיחא, אלבומי המשפחות שהתיישבו במעברה ובבתיה הראשונים של מעלות וכולל אלבומים של ילידי הארץ ועולים חדשים שהתיישבו בה במהלך השנים. בפרויקט התיעוד לוקחים חלק המשפחות שפתחו את ביתם וחשפו את אלבומיהם, ומתנדבים מכל שכבות הציבור, אשר מכירים את החשיבות ההיסטורית בתיעוד תושבי עירם.
אלבומים
תמונות
תמונות מתוך האלבום האחרון
26 אלבומים במרכז התיעוד
פרטים ליצירת קשר
בצלאל דהן- מנהל מוזיאון המייסדים ורכז תוכן
דקלה ולד- רכזת התוכן, אחראית על איסוף התכנים, עריכתם והעלאתם לאתר האינטרנט.
דוד בוחבוט- רכז קהילה
פעילים ומתנדבים
יצחק ורדי, ליאת כהן, מיכאל מאיר, נגה לחמני, עמי ורטמן, עפרה פרח, צליל אברג'ל, שוש גלבוע, שוש דהן, שפרה דב
ימי עבודה ושעות זמינות במרכז התיעוד
קישורים
היסטוריה
התיישבות באזור הכפר תרשיחא החלה עוד בראשית האלף הראשונה לספירה, אך נזכרת בשמה החל מאמצע המאה ה-19.
במחצית הראשונה של המאה ה-20 התגוררו בה כ-2500 נפש, רובם מוסלמים ומיעוטם נוצרים אורתודוכסים וקתוליים. האזור נכבש במלחמת העצמאות במבצע חירם.
מקצת מתושבי הכפר נסו מאימת המלחמה, חלקם חזרו ונשארו במקום.
כמאה משפחות של עולים מרומניה, הובאו לקראת שלהי שנת 1948, והתגוררו בבתים הנטושים בכפר תרשיחא. העולים יועדו לעסוק בחקלאות, אולם עקב מחסור בשטחים קרובים ומים לחקלאות, הוחלט לפצל את הישוב. התושבים שהיו מעוניינים לעסוק בחקלאות הקימו את מושב מעונה הסמוך, ובתרשיחא – 'מעונה העירונית', נשארו התושבים שהתפרנסו מעבודות 'דחק' מלאכה ומסחר.
בשנת 1956, הוקמה מעברה של פחונים מצפון- מזרח לתרשיחא, אל פחונים אלו עברו להתגורר חלק מתושבי תרשיחא ועולים נוספים בעיקר מצפון אפריקה.
העיר תוכננה באגף התכנון של הסוכנות היהודית כבר בשנת 1950, אך רק בשנת 1956, הוחלט סופית על שם העיר 'מעלות'. בשלהי שנות החמישים החלו לבנות את בתי הקבע הראשונים- תחילה בשכונת משק עזר, ולאחר מכן בבתים בני שניים-שלוש קומות.
העיר התפתחה, נבנו בה מרכז מסחרי, מבני ציבור ובתים חדשים שאוכלסו בעולים חדשים ובילידי הארץ שראו במעלות מקום שטוב לגור בו.
מעלות ותרשיחא אוחדו בשנת 1963 ליחידה מוניצפלית אחת, ובשנת 1995, הוכרזה מעלות תרשיחא כעיר. כיום מונה האוכלוסייה המגוונת בישוב כ- 23,000 נפש.
