פרדסיה

פרדסיה היא מועצה מקומית בשרון מזרחית לנתניה, כ-2 ק"מ דרומית לצומת השרון, ומוקפת במושבים השייכים למועצה אזורית לב השרון. אדמות היישוב נקנו בשנת 1928 על ידי יונה פישר, יהודי מבלגיה, שקיווה כי למקום יגיעו יהודים בלגים. בשנות ה-30 לאחר שלא יושב היישוב, פרסם אברהם טביב, מהתאחדות התימנים בא"י, קול קורא לעולי תימן שכבר שהו בארץ להקים יישוב חדש באזור השרון. בשנת 1938 הוקם במקום יישוב כפרי של יהודי תימן. המשפחות התפרנסו מ"משקי עזר" שהקימו ליד ביתם ומעבודה בפרדסים שהשתרעו מסביב לישוב. השם "פרדסיה" קיבל השראתו מנוף הפרדסים שמסביב ובשל העובדה שמקימי היישוב היו יראי שמיים (פרדס – יה).

בזמן מלחמת העולם השנייה נסגרו שערי ארץ ישראל והיישוב היה בסכנת פירוק, אך בעזרת התערבות של הסוכנות היהודית ניצל מכליה.

בשנות ה-50 הוקמה בקרבת הישוב מעברת עולים גדולה "שבות עם", שעם השנים פורקה. העולים נקלטו בערים הגדולות ועל אדמותיה, שסופחו לפרדסיה,  הוקמו שכונות חדשות. בשנת 1952 הוכרזה פרדסיה כמועצה מקומית.

במהלך שנות ה – 80, חל שינוי משמעותי בפרדסיה, כאשר על שטח קרקע, בכניסה המערבית, הוקמה שכונת הוילות הראשונה "נאות השרון". לאחר מספר שנים הוקמו אזורי מגורים נוספים והיישוב גדל ללא היכר.

הגידול המסיבי של פרדסיה חל במהלך שנות ה-90, כאשר מספר התושבים גדל מ-1,500 ל-6,500 תושבים. גידול זה הצריך שידוד מערכות מלא בכל מערך התשתיות של היישוב, בניית מבני ציבור חדשים , בהם בית הספר היסודי תפוז, והתאמת מערך השירותים לתושבים.

שטח השיפוט של פרדסיה הוא כ-1,500 דונם. אוכלוסיית היישוב המגוונת מונה כ – 1600 בתי אב.

בפרדסיה מטפחים התנדבות בקהילה, ספורט, חינוך ותרבות.

בסיס משמר אזרחי מפעיל עשרות מתנדבים. 4 תנועות נוער מקיימות פעילות תוססת. בפרדסיה יש מרכז ספורט ונופש הכולל חדר כושר, בריכות וחוגים שונים. הספריה הקהילתית היא "בית טלי", מנציחה את זכרה של החיילת טלי בן ארמון ז"ל שנרצחה בפיגוע בעפולה בשנת 2001. בפרדסיה פועלים חבורת זמר חוג טיולים, מועדון גיל הזהב ומועדון נוער.כמו כן מתקיימים מופעי תרבות ושירה, הרצאות, מועדון הרצאות "רביעי בצוותא".

פרדסיה בתנופת פיתוח והרחבה. לאחרונה הופשרו שטחים לבניית כ – 300 יחידות דיור חדשות בפרדסיה, וכמו כן, עומדים לאשר תכנית נוספת שבה כ – 750 יחידות דיור נוספות. תנופת התפתחות זו תביא את היישוב לכ-10,000 נפש בשנים הקרובות, כל זאת תוך שמירת צביון החיים הכפרי המיוחד של היישוב.