הורדה
מיכאל כהן נחשב עד היום לצלם המיתולוגי של ראש העין. הוא נולד בסמרקנד (היום אוזבקיסטן) ב-1918, ולאחר מסע נדודים דרך טורקיסטן (היום בקזחסטן), אפגניסטן, פקיסטן והודו, הגיע ב-1950 ארצה. את רזי הצילום למד מאביו הצלם במהלך שהותם רבת השנים בהודו.
עבודתו כצלם בראש העין החלה במקרה. קודם לכן הוא עבד כצלם בפתח תקווה, אולם עובד עירייה גירש אותו מהמקום, כיוון שלא היה לו רישיון צלם. הוא הציע למיכאל לנסוע לראש העין ולעבוד שם.
מיכאל הגיע באוטובוס למרכז המסחרי ההיסטורי במחנה א' בראש העין והחל לצלם. יום אחד הגיעה אליו אישה וביקשה שיצלם את אביה. לאחר שסיים, הביט סביבו וראה שני תורים: האחד של אנשים שמחכים ללחם, והאחר של אנשים הממתינים שיצלם אותם. בסופו של אותו יום הרוויח 16 לירות והצטער שלא הקדים לעבוד בראש העין.
השמועה על 'הצלם' פשטה ביישוב הקטן: תושבים שפגשו בו הזמינו אותו לצלם אותם, את בני משפחתם ואת חבריהם, אחיות הזמינו אותו לצלם בבית החולים הקטן של 'הדסה' בעיר וגננות – את גני הילדים שלהם.
מימין: מיכאל כהן, עולה חדש, 3 באוגוסט 1950, אלבום הצלם מיכאל כהן, ישראל נגלית לעין, ראש העין
במרכז: ילדות תימניות בסטודיו של מיכאל כהן בראש העין, 1960. אוסף התשלילים של הצלם מיכאל כהן, ארכיון ראש העין
משמאל: פורים בגן ילדים בראש העין, 1953. צלם: מיכאל כהן. אלבום הצלם מיכאל כהן, ישראל נגלית לעין, ראש העין
מיכאל ביקש ממנהל המחנה בראש העין חדר שישמש אותו לעבודתו. הוא קיבל חדר במבנה בריטי, ברחוב העצמאות כיום.
לאחר כמה שנים קנה מיכאל מצלמה חדשה עם פלאש. כשנסע לקנות ציוד בתל אביב, סיפר למוכר על תלונות תושבי ראש העין שלטענתם יוצאים כהים מדי בתמונות הסטודיו שהוא מצלם. המוכר הציע למיכאל להציב שני פנסים כשהוא מצלם תימנים. מיכאל עשה כדבריו, והתוצאה שימחה את התושבים שלא נראו מעתה כהים כל כך בתמונות.
מיכאל התמקד בצילומי פורטרטים בבית הסטודיו שלו. כרקע למצולמים הוצב לוח עם נוף אירופי ובו אגם, עצי נוי, טווס והרים מושלגים. לקראת ראש השנה יצר מיכאל עבור המצולמים מסגרת לגלוית שנה טובה ובה מוטיבים ציוניים שונים: ההתיישבות העובדת, אווירון, בית כנסת, מנורה ועוד.
כמו כן הצטלמו התושבים בתלבושות בסגנון הודי, בסגנון תימני ועוד. את התלבושות ההודיות הביא מיכאל מהודו, אליה נסע לעתים קרובות.
מימין: שער הכניסה לראש העין, 1961. אוסף התשלילים של הצלם מיכאל כהן, ארכיון ראש העין
במרכז: ריקי נדב בתחפושת תימנייה בפורים, סטודיו לצילום מיכאל כהן, ראש העין, מארס 1971. אלבום יונה ואברהם נדב, ישראל נגלית לעין, ראש העין
משמאל: צילום משפחתי בתוך מסגרת לגלויית 'שנה טובה' בסטודיו של מיכאל כהן, 16 בספטמבר 1960. אוסף התשלילים של הצלם מיכאל כהן, ארכיון ראש העין
עם השנים הוזמן מיכאל לצלם ברחבי העיר ואף מחוצה לה במוסדות ובאירועים שונים : בריתות, בר מצווה, טקסי חינה וחתונות, גני ילדים ובתי ספר, תנועות נוער ועוד. מיכאל צילם בעיקר את ראש העין אך מדי פעם הרחיק נדוד על גבי האופנוע שלו לפתח תקווה, לתל אביב, לכפר קאסם, לאבו גוש ועוד.
מיכאל כהן על אופנועו בתחנת דלק בדרום תל אביב, 1969. אלבום הצלם מיכאל כהן, ישראל נגלית לעין, ראש העין
למרות שהתמחה בצילום של אירועים, מוסדות ודמויות – צילומי נופי העיר שלו, כמו תצלום שער הכניסה למחנה העולים, הם מן היפים הקיימים משנותיה הראשונות של ראש העין.
מיכאל עבד כצלם עד שנת 2002, אז פרש לגמלאות. כיום הוא מתגורר בגני תקווה הסמוכה, וממשיך להתגעגע לראש העין.
לאחר פרישתו מסר את אוסף התשלילים שלו לבית מורשת יהדות תימן. במהלך שנת תשע"ה סודר האוסף וקוטלג, והחלו בסריקה ובתיעוד שיטתיים שלו. האוסף כולל אלפי תשלילים בפורמטים שונים, החל משלהי שנות ה-50 ועד ראשית שנות האלפיים. את עבודת הסריקה והתיעוד מבצעים סטודנטים-מלגאים תושבי העיר ומתנדבי הארכיון בפיקוח ובהדרכה של הארכיון ההיסטורי והמרכז לתיעוד תולדות ראש העין השוכן בבית מורשת.
בסוכות תשע"ו נחנכה באמפיתאטרון העירוני תערוכה בשם 'כיכר השוק' המציגה את סיפורו של המרכז המסחרי הישן של ראש העין, ובה פאנל שלם המוקדש לעבודתו של מיכאל כהן, שנכח בטקס הסרת הלוט ואף נשא דברים.
הצלם מיכאל כהן ובנו הצלם דני כהן לצד שלט המנציח את עבודתו של מיכאל בראש העין. הסרת הלוט בתערוכה 'כיכר השוק', ראש העין, 29 בספטמבר 2015. צלם: לביא שי
כתבו: ד"ר לביא שי ויסכה רווה, הארכיון ההיסטורי והמרכז לתיעוד תולדות ראש העין, אוקטובר 2015
