מאמר

כל התמונות לקוחות מאלבום יהודית לבית וַיס ויוסף יקותיאלי, ע"י עדנה יקותיאלי כהן, תל אביב-יפו נגלית לעין.

יוסף יקותיאלי, 1982-1897, החל את דרכו בספורט כחניך אגודת המתעמלים "ראשון לציון", לימים מועדון "מכבי" ביפו. האגודה נוסדה על ידי ד"ר לאון כהן ששימש כרופא בגימנסיה "הרצליה". כעבור שנים היה יקותיאלי אחד מראשי "מכבי" בארץ ישראל: הוא הגה והגשים את רעיון המכביה, ייסד את הוועד האולימפי, את התאחדות הכדורגל ואת התאחדות הספורט. יקותיאלי ערך את עיתון הספורט הראשון בארץ, יזם את הקמת היישוב מכבים, שבו,לימים, הוקמה כיכר הנושאת את שמו. זכרו של יוסף יקותיאלי, יקיר העיר תל אביב, הונצח ברחוב הקרוי על שמו בצפון העיר, ליד שפך הירקון, סמוך למקום שבו הקים את אצטדיון המכביה. יקותיאלי היה חבר המשלחת הישראלית הראשונה לאולימפיאדה ב-1952 בהלסינקי.

יוסף נישא ליהודית יקותיאלי, בתו של עקיבא אריה ויס, שהיה בין המייסדים והמנהיגים של אגודת "אחוזת בית" ומראשוני תל אביב. יהודית הייתה בוגרת המחזור החמישי בגימנסיה "הרצליה". ליוסף ויהודית נולדו שישה ילדים: עו"ד ברוך יקותיאלי; פרופ' לפיזיקה גדעון יקותיאלי; אמנון יקותיאלי שנפל בקרב על מצודת כ"ח בי"א בניסן תש"ח; המהנדס עודד יקותיאלי; הסופרת והחוקרת עדנה יקותיאלי כהן; ד"ר לביולוגיה דליה יקותיאלי. 

בספרו "מגולה לגאולה" כותב יקותיאלי על תפקידיו במהלך היוזמה לייסוד המכביה:"הייתי המזכיר, היו"ר, השליח, הפועל, הסגל והנשיא", ומדווח גם על הקמת אצטדיון המכביה בחצי האי בלב הירקון בצפון תל אביב אשר קם ביוזמתו לקראת משחקי המכביה הראשונה באביב 1932:"…כאשר הצלחנו לקבל מעיריית תל אביב את המגרש החולי בין הים לירקון, לא היתה לנו פרוטה ראשונה להפוך את השממה הזאת למקום ראוי לקיים בו כינוס ספורט עולמי יהודי… היינו בעיני הכל דון קישוטים ללא תקנה…את המכתבים… היינו מדפיסים במכונת כתיבה ישנה, שקיבלנו בהשאלה מעיריית תל אביב, ושולחים אותם על חשבוננו… ד"ר אלכסנדר רוזנפלד הצליח לגייס בארה"ב אלפיים דולר מתרומות של יהודים, …זה נתן אפשרות לגייס פקידה או שתיים, להדפיס פרסומים של המכביאדה, לממן… את הוצאות בניית האצטדיון, בעזרתה המצויינת של עיריית תל אביב דאז".
האצטדיון, הראשון מסוגו בארץ ישראל (בתכנון האדריכלית ג'ניה אוורבוך), נבנה במהלך שישה שבועות וכלל 500 מקומות ישיבה ו-15,000 מקומות עמידה.

יוסף יקותיאלי יזם שני מסעות אופנועים ב-1930 וב-1931 במטרה לפרסם את דבר המכביה ברחבי אירופה. יקותיאלי לקח חלק פעיל במסע שיצא מתל אביב ב-10 במאי 1931 וליווה את משתתפיו לאורך המסלול שעבר בתל אביב, ירושלים, בית לחם, חברון, באר שבע, מדבר סיני, קהיר, אלכסנדרייה, יוון, בולגריה, יגוסלביה, אוסטריה, גרמניה, צרפת ובריטניה. בספרו מתאר יקותיאלי את המסע: "היו בידי עשרות מכתבים ואלבומים של העיר תל אביב… בכל מקום מסרנו לראשי הערים את האלבום של תל אביב."

ד"ר תיאודור שמידט היה נשיא הוועד האולימפי האוסטרי בשנים 1929-1938, עד לסיפוח אוסטריה לרייך השלישי. בעת ביקורו בארץ, בשנת 1934, הודיע ד"ר שמידט ליוסף יקותיאלי על צירופו של הוועד האולימפי הארץ ישראלי לוועד האולימפי הבין-לאומי. לאחר מכן השתתפו משלחות מארץ ישראל במשחקי עמי אסיה המערבית בניו דלהי ובמשחקי נשים בלונדון, אך ההזמנה להשתתף באולימפיאדה בברלין ב-1936 נדחתה.

בשנת 1979 קיבל יוסף יקותיאלי פרס ישראל על "תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה בתרבות הגוף, על מפעל חייו בעיצובו וקידומו של הספורט בישראל וכינון בסיסו הבינלאומי."

לזכר בנם של יוסף ויהודית יקותיאלי, אמנון, שנפל בקרב על מבצר נבי יושע ב-1948, תרמו הוריו את הדגל שהונף לראשונה בטקס הפתיחה של המכביה השלישית (1950), ומאז הוא מונף בכל המכביות.