הורדה
בשנת 1902 הקים ד"ר משה (מוריץ) ואלאך, יהודי יליד גרמניה, בית חולים על דרך יפו, סמוך לשכונת "שערי צדק" בירושלים. בית החולים נקרא "שערי צדק" אך כל תושבי העיר הכירוהו בשם "בית החולים ואלאך" על שם מייסדו, מנהלו והרופא הראשי, שהיה דמות בולטת בחיי הקהילה והחברה הירושלמית.
ד"ר ואלאך ניהל את בית החולים ביד רמה: בידיו החזיק צרור גדול של מפתחות לכל אולמות בית החולים וחדריו והוא היה האחראי הבלעדי על פתיחת הדלתות ונעילתן. "המפתח היה בידו" בכל פרט ותו בניהול בית החולים.
את חייו הקדיש ואלאך לעבודתו הרפואית ולטיפול בתושבי ירושלים בני כל העדות והדתות. הוא לא הקים משפחה, ומקום מגוריו הפרטי עד יום מותו היה בבית החולים. לצדו עבדה שנים רבות האחות זלמה ("שווסטר זלמה") המסורה.
ד"ר ואלאך היה יהודי אדוק והקפיד על קיום מצוות, בקרב הצוות והחולים כאחד. הסוכה המפוארת שהקים על גג בית החולים בחג הסוכות מדי שנה היתה מפורסמת מאד בעיר. את מצוות הישיבה בסוכה קיימו הרופא וצוות בית החולים הנאמן, כמו גם אורחים מכובדים שזכו להתארח בה.
הסוכה קושטה בהידור ונראתה כמעין סלון אורחים בבית בורגני: חפצי נוי ותמונות במסגרות נתלו על גבי קירות הסוכה, נברשת מפוארת האירה את החלל, השולחן כוסה במפה יקרה ובכלי אוכל נאים. גם האורחים הגיעו לבושים במיטב מחלצותיהם.
התצלומים הנדירים, שצולמו בעשור הראשון של המאה העשרים, מאפשרים הצצה אל הסוכה של ואלאך וגם היכרות עם מקצת מאורחיה. בתצלום העליון מסובים בסוכה האדון מרקס, המנהל האדמינסטרטיבי של בית החולים, ורעייתו. לצידם יושבת מיס אני (חנה) לנדוי, המנהלת המיתולוגית של בית הספר לבנות אוולינה דה רוטשילד, ולצידה האחות הראשית שקדמה לשווסטר זלמה, האחות פון גולדין שהגיעה מהולנד.
במכתב ששמור באלבום ד"ר ואלאך עולה סיפור אודות שערוריה שהתחוללה מאחורי הקלעים של התמונה השלווה. ירושלמי שהציג עצמו בכינוי "עין רואה" התריע בפני ואלאך על רומן בין אדון מרקס לאחות פון גולדין, מתחת לאפו של הרופא האדוק והקפדן! כיצד הסתיימה הפרשה? איננו יודעים, אלא שפון גולדין עזבה את בית החולים ואת ירושלים… במקומה באה כאמור האחות זלמה, שהיתה, לצד ואלאך, לאגדה מקומית.
