פוטו(ב)לוגיה

לבית הספר היסודי 'חביב' בראשון לציון הסטוריה מפוארת ומיוחדת במינה: 'חביב' נחשב לבית הספר העברי הראשון בארץ ובעולם בו שמשה העברית כלשון ההוראה של כל מקצועות הלימוד.

בית הספר, הממוקם ברחוב אחד העם, דרומית לבית הכנסת הגדול, נוסד בשנת 1886. עד לשנת 1951 נקרא פשוט: 'בית ספר עממי', ואז שונה שמו ל'חביב', על שם דב חביב לובמן, עסקן ציבור שכיהן שנים רבות כראש ועד המושבה וכראש ועד ההורים בבית הספר.

בשנים הראשונות למדו בו תלמידים מעטים, בני המושבה ראשון לציון. עד לשנת 1900 בנים ובנות למדו בנפרד, לאחר מכן- יחדיו. המקצועות אותם למדו בבית הספר היו טבע, גאוגרפיה, הסטוריה, שפות ולימודי קודש.

מחדש השפה, אליעזר בן יהודה, חיבר במיוחד עבור תלמידי בית הספר מקראה ללימוד בשפה העברית. גם חלק ממורי בית הספר חיברו ספרי לימוד כתובים בעברית, במקצועות שונים.

באלבומי התמונות של 'ישראל נגלית לעין' אנו מוצאים תצלומים רבים של תלמידי בתי הספר ומוריו לאורך השנים.

דליה אביאל מספרת כי סבה, שלמה אבולעפייה, הגיע מביירות לראשון לציון בשנת הקמתו של בית הספר, והחל ללמד בו צרפתית וערבית. את מי שלימים תהיה אשתו, רבקה פריימן, בת למייסדי המושבה, הכיר כשלמדה בבית הספר. דליה זוכרת את סבתה מספרת לה על הרגע בו ראתה את המורה אבולעפייה לראשונה, רוכב זקוף על סוסו בשבילי המושבה, חרב באבנטו. לדברי הסבתא, למרות שהיתה אז נערה צעירה מאד, בו ברגע התאהבה בבחור המרשים וגמרה אומר להנשא לו לכשתגדל.

ואכן, מקץ שנים ספורות, לאחר שרבקה סיימה את לימודיה בבית הספר, השכילה ורכשה ידיעות בשפות, ספרות והסטוריה, נישאה למורה שלמה אבולעפייה. החתונה נערכה בראשון לציון בשנת 1892, לשמחת בני המשפחה, המורים והתלמידים.

בשני אלבומים נוספים, של משפחת בן זאב ושל משפחת פרנקל, מופיע תצלום זהה, משנת 1926, 'תמונת מחזור' של תלמידי בית הספר. דבורה שולנר (לימים פרנקל) וחבצלת בן זאב (לימים כהן) למדו, כפי שמסתבר, באותן השנים בבית הספר, ושתיהן מופיעות בתצלום. בתמונה אפשר לראות ילדים נוספים, דלי אמצעים כנראה, כשהם יחפים.

בתצלום מאוחר יותר, מתחילת שנות ה-30, מספר המורים המצולם זהה כמעט למספר התלמידים. בין המורים מופיע גם נפתלי ידלין, אחד מהמורים המיתולוגים של בית הספר 'חביב'.

נפתלי ידלין החל ללמד בבית הספר בשנת 1924 ולימד בו קרוב לארבעים שנה, גם לאחר צאתו לגמלאות. אלפי תלמידים זכו להכירו כמחנך וכמורה והוא אף חיבר ספרי לימוד בנושאים שונים, תורה ומולדת בעיקר, והדריך מורים רבים.

אחת מהתלמידות שזכו להכירו, מירה אביצור (אז מלבסקי), ילידת ראשון לציון, מספרת:

"למדתי בבית הספר 'חביב' בתחילת שנות החמישים. את ידלין כולם הכירו, ידעו שהוא מורה ותיק ורב זכויות בביה"ס. אותי לא לימד באופן קבוע, אך היה נכנס מדי פעם לכיתה, אולי כמורה מחליף, כבר אינני זוכרת, תמיד לבוש בחליפה, ומנצל את הזמן "להרביץ בנו תורה", ציונות ואהבת הארץ.

הוא היה נעמד ליד שולחן המורה, דופק באגרופו על השולחן בקצב ומתחיל לשיר שירי מולדת- 'פה בארץ חמדת אבות' למשל. היינו מעט נבוכים נדמה לי, אבל כיבדנו אותו, אולי אפילו הצטרפנו לשירה….

חוויה אחרת הזכורה לי מתחום המוזיקה בבית הספר קשורה במורה מיתולוגי אחר- חנוך רון. היום הוא מוכר וידוע מאד כמבקר מוזיקה אבל כשהייתי תלמידה הוא היה בחור צעיר מאד, בגיל 20 לערך. נדמה לי שרק סיים את לימודיו וכבר בא ללמד. בכשרון רב ניצח על המקהלה, העלה עם התלמידים אופרטות, הוא סחף את כל בית הספר עם אהבתו למוזיקה וההתלהבות שלו."

כמו רבים מהתושבים הותיקים של ראשון לציון, גם בעלה של מירה, זאב אביצור, למד בבית הספר 'חביב'. אחד התצלומים באלבום משפחתו מנציח את התרגילים שהיו נהוגים בתחילת שיעורי ההתעמלות, בחצר החולית של בית הספר: הבנים והבנות למדו בשלב זה יחדיו, אך הסתדרו בטורים נפרדים. למרות שבשנים אלו טרם הונהגה תלבושת אחידה בבית הספר, לשיעורי ההתעמלות הגיעו התלמידים בלבוש אחיד- הבנים בגופיה ומכנסי התעמלות כהים, הבנות בחולצה לבנה ומכנסי התעמלות, קצרים מאד אך מהודקים לירכיים בגומי.

למרות שלא הייתי ספורטאית דגולה", מוסיפה מירה לספר, "אהבתי את זיגי, המורה להתעמלות. הוא לא היה מורה קשוח, האמין בכל לבו שחייבים להתעמל, גם אם לא מגיעים להשגים מרשימים. בספר הזכרונות שלי מופיע זיכרון בו רשם לי: "נפש בריאה בגוף בריא," זה היה המוטו שלו."

בית הספר 'חביב' פועל גם היום. התלמידים אמנם לא מתיצבים לשירת ההמנון והנפת הדגל במסדרי בוקר, המורים הותיקים כבר מזמן אינם, אך בחזון בית הספר יוחד מקום של כבוד לשפה העברית והיא מוצגת כ"נכס הסטורי של העם העברי לדורותיו".

מתוך האלבומים:

אלבום דליה לבית אבולעפיה וצבי אביאל, 'תל-אביב-יפו נגלית לעין'. סייעו בתיעוד האלבום- ליזה דוידוביץ' ודינה רוט

אלבום משפחת נחה ואהרון פרנקל, 'קרית טבעון נגלית לעין'. סייעו בתיעוד האלבום – עמירה בן מרדכי ודורית דישון

אוסף שמואל בן זאב, ארכיון יד בן-צבי. סייעו בתיעוד האלבום לביא שי וטינה ינקלביץ'

אלבום יוסף וזהבה אביצור, 'ראשון לציון נגלית לעין'. סייעו בתיעוד האלבום- מירה אביצור, קלרה סגל ויחזקאל אגוז

אלבום משה ושולמית מלבסקי, 'ראשון לציון נגלית לעין'. סייעו בתיעוד האלבום- מירה אביצור, קלרה סגל ויחזקאל אגוז