הורדה
ארבע מצוות בחג הפורים, ארבעתן מתחילות באות מ': מקרא מגילה, משתה ושמחה, משלוח מנות איש לרעהו, מתנות לאביונים. במושב אבנ"י אית"ן שברמת הגולן, ייסדו התושבים מסורת מיוחדת לקיום המצווה השלישית, משלוח מנות.
מקימי המושב, שחגג לא מזמן ארבעים שנים לעלייתו על הקרקע, היו ברובם יוצאי גרעין הנח"ל ההתיישבותי של הצופים הדתיים לרמת מגשימים. באביב של שנת 1978 הוקמו הבתים הראשונים, ושלושה שבועות לאחר מכן כבר התקיימה במושב החתונה הראשונה של שניים מהתושבים, נגה אופיר ובחיר לבה משה סולניק.
המושב היה קטן והעבודה רבה, החברים הנמרצים עמלו קשה על מנת להתפרנס, להפריח את השממה, לייסד נהלי שגרה וחג. לקראת חג הפורים העלו החברים רעיון: לרחבת בית הכנסת הביאו את הטרקטור ששימש את החברים בעבודת האדמה, אליו חיברו קרונית, שנקראה בפי החברים "עגלית". כאשר הסתיימה קריאת המגילה בבית הכנסת העלו לקרונית את ילדי המושב, לבושים בתחפושות פורים. לכל ילד ניתן משלוח מנות שהוכן מבעוד מועד. הטרקטור נסע מבית לבית ובעזרת הילדים קיבלה כל משפחה משלוח מנות לכבוד החג.
מתוך אלבום משפחת שטיין, אבנ"י אית"ן, הגולן נגלה לעין
וכך מספרת נגה: "חבורת המייסדים מנתה בקושי עשרים איש, צעירים מאוד, חלקם טרם נישאו. עם הזמן נוספו חברים אך בשנים הראשונות היו במושב רק מעט ילדים, בלי קושי נכנסו כולם לקרונית אחת. בכל שנה נוספו ילדים, והיה משמח מאד לראות בעין איך מספר הקרוניות שחיברנו לטרקטור הולך וגדל. בימי שגרה הקרוניות היו נושאות תפוחים ושזיפים, לקראת פורים היינו מנקים ומקשטים אותן. ההכנות לחג החלו למעשה עוד קודם: כשבוע לפני החג הייתה ועדת תרבות עורכת הגרלה ו"משדכת" לכל משפחה שם של אחת מהמשפחות האחרות במושב, עבורה היא התבקשה להכין משלוח מנות. היה נהוג להשקיע הרבה בקישוט האריזה, בכתיבת ברכה לבבית ובתכולת המשלוח כמובן. היינו צוחקים שבהתחשב בכמות אוזני ההמן והעוגות שקיבלנו בפורים כבר אין צורך לאפות עד פסח…
בנוסף לחלוקת משלוחי המנות, אני זוכרת שבתקופה מסוימת שיחקנו במושב "גמד-ענק". משחק שעד היום מקובל מאוד במסגרות רבות, כמו מקומות עבודה ובתי ספר. אנחנו השתדלנו להעניק מתנות שמושקעת בהן מחשבה ומקוריות: אני זוכרת שהתגנבתי לחבלי הכביסה של ה"גמדה" שלי כשלא היתה בבית, הורדתי מהחבל את הכבסים היבשים, קיפלתי והנחתי בסל. אל משפחה אחרת, עם ילדים קטנים, שלח "הענק" שלה נערה שהגיעה לבית לעת ערב על מנת לספר לילדים סיפור לפני השינה. היו לנו רעיונות יפים…"
כיום מונה אבנ"י אית"ן כ-140 בתי אב, ומאות ילדים מתגוררים בו. את משלוחי המנות מחלקים בדרכים אחרות, לא בהכרח לכל בית, אבל שיירת הילדים המחופשים בחג עליזה וצוהלת כתמיד, וגם הטרקטור מככב בראשה.
"דווקא משום שהמושב גדול והאווירה פחות אינטימית", מסכמת נגה, "חשוב עוד יותר בעיני לשמור על מסורת השיירה ומנהג חלוקת משלוח מנות. המנהג היפה הזה מסמל חברות, נתינה ואהבה ושומר על הקשר הטוב שבין התושבים".
לצפייה באלבום מושב אבנ"י אית"ן
לצפייה באלבום נגה ומשה סולניק – אבנ"י אית"ן
לצפייה באלבום ענת מרלינגן טוויטו – אבנ"י אית"ן
את האלבומים תיעד צוות מתושבי המושב.
