שלב ראשון בפתיחת האלבום הוא כתיבת סיפור תולדות המשפחה. תופתעו אולי לגלות שמה שנראה לנו מובן מאליו דורש מחשבה כאשר יש לנסחו. ברישום הפרטים אנו נכשלים לעיתים במה שנראה לנו ברור, אך לא למי שיעיין באלבומנו בעתיד.
זכרו לכתוב שמות מלאים, לדוגמה: אמא אמנם יש רק אחת… אבל לכל אחד! ולכן יש לכתוב את השם המלא.
ספרו את סיפור משפחתכם כרצונכם ובשפתכם.
ד"ר מרדכי (מוטק'ה) נאןר משוחח עם רון מי בר, נכדתה של מניה שוחט על ספרה החדש: "קראתי לה מניה"- סיפורי ספתא קטנים בגעגוע גדול. המפגש יכלול קטעי וידאו, והקרנת הסרט: מניה שוחט סבתא שלי.
צוות ישראל נגלית לעין משקיע מאמצים רבים בבירור מצב זכויות היוצרים ותנאי השימוש בפריטי האוספים ומספק את המידע על פי הנתונים העומדים לרשותו.
"על מדף בכיתה היתה מונחת הקופסה הכחולה, היא קופסת קק"ל", כך מספרת פרופ' רנה שפירא, כלת פרס ישראל לחקר החינוך, שאלבום הוריה, שרגא ודבורה נצר (בעבר נוסוביצקי), היה מראשוני האלבומים שתועדו במסגרת מיזם "העיר הנגלית לעין", במלאת 100 שנה לתל אביב.
באחת התמונות, משנת 1965 נראה אחיו הצעיר אבי בחצר הבית, מחופש לשוטר, ולידו שתיל של עץ אורן.
במהלך שלבי התיעוד התבקש יוסי על ידי המתעדת, רחל שור, לספר מעט אודות העץ, וכך נחשף סיפור משפחתי מרגש.
הורדה
