Jump to the main content of the page

חיפוש

פוטו(ב)לוגיה

2300.0072.020
האמן – תבנית נוף מורשתו: סאלח עליסאת מפסל בעץ את חיי הבדואים

שלי קליין-אברהם
סאלח עליסאת נולד בשנת 1956, וכבר בשנים הראשונות לחייו אהב את הפיסול והעבודה בעץ. חסיין, דודו, ייצר מחרשות מעץ ומכתש לטחינת קפה, וסאלח הילד הקטן אהב לשבת לידו ולהתבונן במעשיו. יום אחד החליט לנסות להכין מחרשה בעצמו. כשסיים את מלאכתו, הראה לדודו ושאל: "מה דעתך על העבודה שלי?"

סאלח עליסאת נולד בשנת 1956, וכבר בשנים הראשונות לחייו אהב את הפיסול והעבודה בעץ. חסיין, דודו, ייצר מחרשות מעץ ומכתש לטחינת קפה, וסאלח הילד הקטן אהב לשבת לידו ולהתבונן במעשיו. יום אחד החליט לנסות להכין מחרשה בעצמו. כשסיים את מלאכתו, הראה לדודו ושאל: "מה דעתך על העבודה שלי?" הדוד שילב את ידיו, הביט בו ואמר: "בסדר!" מאז החל עליסאת לעבוד בעץ, בכל הזדמנות שנקרתה בדרכו.

משפחת דאהוד ושרה מארחת על כוס קפה ("פנגאל אהווה") בפתח צריף העץ בחילף, בסמת טבעון, סאלח בן השמונה עומד, נשען על גב הצריף, 1963 בערך.

במשך שנות שירותו הארוכות במשמר הגבול בצפון, סייר בארץ ונחשף לגלריות, לציירים ולפסלים. רבים הציעו לו ללמוד ולהתמקצע וכך עשה. במכללת אורנים זכה ללמוד אצל יעקב חפץ, מטובי הפסלים בארץ. חפץ היה נוהג להסתובב בין שולחנות תלמידיו בזמן העבודה, ולהעיר להם. כשהיה מגיע לשולחן של עליסאת היה מביט לעברו, מחייך ושותק. עליסאת לא הבין מדוע. באחד הימים כינס חפץ את כל התלמידים וביקש מעליסאת להציג בפני כולם את עבודותיו. לאחר הצגת העבודות אמר חפץ לעליסאת: "אם אלמד אותך טכניקות בפיסול אני עשוי לקלקל את עבודותיך, המשך לפסל בדרך שלך", ופתח בהרצאה לתלמידיו  על טיבו של המפגש בין אמנות לבין תרבויות שונות, ועל כך שכל אמן הוא יציר תרבותו.

ואכן, קיים קשר מובהק בין יצירותיו של סאלח עליסאת לתרבותו, ומרבית עבודותיו קשורות למורשת הבדואים בגליל. פסלי העץ היחודיים שלו מספרים את סיפורה של החברה הבדואית: עבודת השדה, טקס שתיית הקפה, לידה, נישואין ושאר מנהגים וטקסים.

בדואי כותש גרגירי קפה במכתש (ג'ורן) להכנת הקהווה, פסל עץ של האמן סלאח עליסאת
לידה ("ולאדה") – היולדת והמיילדת הבדואית, פסל עץ של האמן סאלח עליסאת

בביתו שבחילף בסמת טבעון הקים עליסאת גלריה, בה הוא מארח יחידים וקבוצות, מבוגרים וילדים. בעזרת הפסלים הוא מלמד את אורחיו אודות התרבות הבדואית.

האמן סאלח עליסאת בגלריה למורשת הבדואים שבביתו בחילף בסמת טבעון, 1999

חדר מיוחד בגלריה משמש כפינת הנצחה לזכרו של יצחק רבין ז"ל. עליסאת פגש את יצחק לראשונה כשהיה ילד, בזמן "חאפלה" בקיבוץ אלונים שנערכה לאנשי מערכת הבטחון, אליהם היה מקורב אביו של סאלח, דאהוד. במהלך שירותו הצבאי רב השנים של סאלח פגש ברבין מספר פעמים נוספות והתרשם עמוקות מאישיותו. בעקבות הזעזוע הגדול לאחר הרצח, יצר עליסאת פסל עץ בשם "איש השלום" ושלח אותו ללאה רבין. מאז, יוצר עליסאת פסל נוסף לזכרו של רבין מדי שנה, ומשוחח אודות האיש ופועלו עם המבקרים בגלריה שבביתו, יהודים וערבים. עבור עליסאת, רבין מסמל את השלום, ובפסלים הרבים אותם יצר לזכרו שולט מוטיב היונה. הדיון בפסלים אלה הוא עוד נדבך שבאמצעותו עליסאת מבטא את רצונו העז בשלום ופיוס בין העמים.

"הסולם", פסל עץ של האמן סאלח עליסאת, נוצר במלאת חמש שנים לרצח ראש הממשלה יצחק רבין
ביתו של האמן סאלח עליסאת שבחילף בסמת טבעון. בקומה הראשונה פסלי הגמלים שיצר האמן. בקומה השנייה שלט המיידע על תערוכת "עולם שנעלם", בנושא המורשת הבדואית. צילום: שפרה לשם, רכזת קרית טבעון נגלית לעין.

אלבום סאלח עליסאת, קרית טבעון נגלית לעין

תיעוד האלבום: שפרה לשם