הורדה
לבני העדה השומרונית החיים בארץ סוכות מיוחדות, הנבדלות מהסוכות המוכרות לרב הציבור.
ראשית, הסוכה נבנית בתוך הבתים ולא מחוץ לבית. מקור המנהג בכורח : בתקופת השלטון העות'מאני התנכלו השלטונות לשומרונים והרסו את סוכותיהם. את הסוכה נאלצו השומרונים דאז להקים בתוך הבית, שהיה מוגן יותר ולא חשוף לעין כל. מאז השתרש המנהג לבנות סוכה באחד מחדרי הבית, חדר האורחים בדרך כלל. שנית- לסוכה אין קירות מבד. קירות החדר משמשים גם כקירות הסוכה. שלישית, גג הסוכה אינו עשוי מענפי עץ דקל אלא ממאות פירות ארצנו השזורים ע"ג רשת ברזל למקלעת מרהיבה ביופיה.
מהציווי המקראי "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר, כפֹת תמרים, וענף עץ עָבֹת, וערבי נחל" (ויקרא כ"ג/42) לקחו השומרונים את ההנחיה לפרי עץ הדר והרחיבו אותה אל כל פרי "הדור". לכן הם משתמשים בבנית הסכך לסוכה לא רק בפירות דוגמת תפוזים, לימונים ואתרוגים אלא גם בתפוחי עץ בשלל צבעים, רימונים ועוד.
יצירת הסכך היא מלאכת מחשבת שדורשת שעות עבודה רבות. משום שהסכך המוכן כבד מאד. לכן קיימים בפינות החדר המשמש לסוכה ווים גדולים ממתכת המיועדים לנשיאת רשת הפירות הכבדה.
כמנהג החג מארחים השומרונים בסוכתם את בני קהילתם וגם רבים נוספים, הבאים להתרשם מהסוכה ומבני הקהילה המיוחדת. בתום החג מפורק הסכך והפירות המרכיבים אותו נמסרים לנזקקים.
באלבומו המתועד של יהושע הולנדר, גמלאי תע"ש, נראה תצלום מביקור שערך בסוכתו של הכהן הגדול השומרוני בהר גריזים, בשנת 2012. יהושע זוכר כי היה זה בית מגורים בן מספר קומות. בקומה השניה, בחדר האורחים, בנו את הסכך המרשים לסוכה. בפינות החדר אכן היו ווים גדולים שנשאו את כובד המשקל. הכהן קיבל את פני הבאים במאור פנים ואף שמח להצטלם יחד עם יהושע
תמונה נוספת של סכך שומרוני, בסוכה בבית פרטי בחולון, מתחילת שנות השמונים, נמצאת באוסף של אביבה בן עמי:
