הורדה
ליצחק בן-צבי היו קשרים חמים ומיוחדים עם בני העדה התימנית, שרבים מהם ישבו בירושלים, והוא הרבה להתעניין במצבם בארץ ובגורל אחיהם שנותרו בתימן.
בדצמבר של שנת 1949 ביקר בן-צבי, אז חבר כנסת, במחנה המעבר לעולים "גאולה" שהיה ממוקם בחאשד, סמוך לעדן שבתימן. רובם הגדול של יהודי תימן, כ-40,000 איש, כבר הוטסו אז ארצה במסגרת מבצע "על כנפי נשרים", אולם במחנה שהו עדיין כ-3000 יהודים שחיכו לעלייתם ארצה.
בדיוק בשבוע בו ביקר בן צבי בתימן נחגג חג החנוכה, והעולים הקימו לכבודו במחנה חנוכיה גדולת מימדים, מחומרים שנמצאו תחת ידם.
את רשמיו הנרגשים מהביקור בעדן ובמחנה העולים הסמוך לה פרט בן-צבי בתזכיר שכתב אל הנהלת הג'וינט בישראל, עם שובו מתימן:
"ביום בואי ערכו בשבילי אספת עם גדולה במחנה תחת כיפת השמים. העולים ישבו על החול, גברים לחוד ונשים לחוד, ושמעו בהקשבה את דברי שניתרגמו על ידי גמליאל לערבית משולבת במלים עבריות בהברה התימנית. אחרי דברי התחילה שירה בציבור בלחן תימני טהור. שרו פרקי תהילים ושירי ר' שלום שבזי, ר' יהודה הלוי, ר' ישראל נג'ארה. אחרים מהם נשאו עמם קבצים של דיוואנים בתוך קופסאות עץ. אחרי השירה היו גם ריקודים תימניים מיוחדים. הרוקדים הם שלושה, והשומעים מוחאים כף. התעייפתי מלמחוא כף והם לא התעייפו מלרקוד…"
את התצלומים מצאנו באלבומו של יוסף צדוק, שהיה שליח הסוכנות למחנה העולים "גאולה" ונכח במקום ביום ביקורו של יצחק בן-צבי, נר רביעי של חנוכה תש"י.
באותה השנה שמש יוסף שליח מטעם הסוכנות היהודית בפועלה להעלאת יהודי תימן ארצה לאחר שמלך תימן התיר יציאתם מעדן. יוסף דאג לזירוז היהודים לעזוב את ביתם, לכלכלתם ולהסעתם בדרכים מסוכנות, עד הגיעם למחנה "גאולה"
את זכרונותיו מתקופה מרתקת זו תעד בשני ספרים שכתב וכן דרך עדשת המצלמה.
יוסף צדוק בלבוש סולטאני במחנה "גאולה" עם יהודי תימן, 1949
לתצלומים נוספים – אלבום יוסף צדוק באוסף יד בן-צבי
