פוטו(ב)לוגיה

שרה ואלי בן יעקב ממעלות-תרשיחא היו פעילים ציבורית במשך שנים ארוכות ואף נבחרו לכהן בתפקידי הנהגה בכירים ביישוב: שרה כיהנה כמזכירת נעמ"ת בין השנים 1966 ל-1998 (במשך 32 שנה!), אלי כיהן כראש המועצה בשנים 1970-1976. על שנות פעילותם הענפה והמסורה, ועל חוויית החיים בביתם, מספר בנם, נועם בן יעקב: נולדתי לאמא ואבא שהיו עסוקים תמיד… קראו עוד הזוג בן יעקב ממעלות-תרשיחא

בתלבושת האחידה או בלעדיה בנים ובנות, ביחד או לחוד עומדים לצד הלוח או ישובים על הספסלים בשורות ישרות בחצר או במגרש המשחקים עם מחנכי הכיתה או עם המורה האהובה תמונות המחזור שהעלו אבק באלבומי המשפחה הן ציון דרך, סיכומה של תקופה מציפות זיכרונות מילדות רחוקה ויפה "כֻּלָּם עוֹמְדִים, מְסוֹרָקִים, בֵּין הַפְּרָחִים, לְפִי הַגֹּבַהּ, הַגְּבוֹהִים וְהַנְּמוּכִים,… קראו עוד כֻּלָּם עוֹמְדִים, מְסוֹרָקִים

לתעשייה הצבאית היו, ועדיין ישנם, מספר מפעלים לייצור נשק (מפל"ן). אחד מהם שכן בעבר בתל אביב, לא רחוק ממגדלי עזריאלי. מחלקה 61 במפעל זה היתה מורכבת מאנשי מקצוע מצוינים, טכנאים והנדסאים ברובם, בעלי ידיים טובות. בהפסקות הקצרות שהיו נוטלים תוך כדי שעות העבודה, פיתחו כמה מהעובדים תחביב: פיסול אמנותי ושימושי מעץ ומפסולת התחמושת שהיתה זמינה… קראו עוד "וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים": מייצור רובים לייצור חנוכיות

את סוף שנת הלימודים 1964 בבית הספר החקלאי בפרדס חנה החליטו בנות הפנימיה לסיים במסיבת בנות מסורתית, ובסגנון מזרחי. 20 בנות הפנימיה, משכבות ז' עד יב'  (לעומת כ 250 בנים…) התכנסו באחד מחדרי המגורים, תלו את כיסויי המיטה הצבעוניים על הקירות ופרשו אותם כשטיח כדי ליצור תחושה של אוהל. על הרצפה במרכז החדר הניחו את… קראו עוד מסיבת סיום בפנימית בית הספר החקלאי

בתחילת מלחמת העולם השניה הקימו הבריטים מחנה מעצר בלטרון, בו כלאו את המתנגדים להם, בינהם אנשי המחתרות היהודיות. בשנת 1944 נכלא בלטרון חיים בן יעקב, מפקד נועז ומוערך בארגון האצ"ל. כשש שנים קודם לכן, בספטמבר 1938, הגיע חיים לארץ מפולין, בעלייה הבלתי לגאלית, עם האוניה "דרגה". הוא הצטרף לפלוגת בית"ר בראשון לציון ולאחר מכן לאצ"ל.… קראו עוד גיבור מציג גיבור – לוחם האצ"ל בלטרון וחנוכית המכבי

בתחילת שנות ה 20 של המאה הקודמת המושבה בנימינה כללה שני רחובות בלבד: רחוב "המייסדים" העובר מדרום לצפון, ורחוב "הקליפורניים" (כיום רחוב הדקל) המשתרע ממזרח למערב. בקצה הדרומי של רחוב המייסדים הוקם על ידי הברון רוטשילד בית הכנסת "תפארת בנימין", שנחנך בנוכחות הרב קוק בשנת 1927. בית ספר לא היה קיים אז במושבה הצעירה ולכן… קראו עוד בית הכנסת-הספר בבנימינה

ליצחק בן-צבי היו קשרים חמים ומיוחדים עם בני העדה התימנית, שרבים מהם ישבו בירושלים, והוא הרבה להתעניין במצבם בארץ ובגורל אחיהם שנותרו בתימן. בדצמבר של שנת 1949 ביקר בן-צבי, אז חבר כנסת, במחנה המעבר לעולים "גאולה" שהיה ממוקם בחאשד, סמוך לעדן שבתימן. רובם הגדול של יהודי תימן, כ-40,000 איש, כבר הוטסו אז ארצה במסגרת מבצע… קראו עוד החנוכיה במחנה העולים בתימן

"רדי מרום, שנה טובה, אל כל בית אל כל קן, גשי אלינו אהובה וברכי כל בת ובן" (יעקב רימון, 1950)   לקט נוסטלגי של גלויות שנה טובה אישיות ונדירות, שהתגלו באלבומי משפחות במרכזי התיעוד של 'ישראל נגלית לעין' ברחבי הארץ. מסע בין ברכות, חלומות ותקוות, שזורים באקטואליה של פעם, מעוצבים על פי התקופות המשתנות. שנה… קראו עוד רדי מרום, שנה טובה

"כשהייתי ילדה היו הרבה מאד ימי גשם, הרבה רוח ובוץ, חורף "בגדול". ואולי כך רק נדמה לי, כי הייתי קטנה…" ענת רובין, לימים קצנשטיין, גדלה בקיבוץ געש. זכרונותיה כילדה בחורפים של שנות השישים חרותים אצלה עד היום. וכך היא מספרת: בבית הילדים היה חימום, ולמרות זאת בחורף היה פחות נעים להחליף בגדים. לכל סט בגדים… קראו עוד מזיכרונות החורף בקיבוץ

ליכודם של שבטי ישראל אשר עלו ארצה מן התפוצות השונות, והכרת מורשתן של כלל עדות ישראל, היו בין המשימות העיקריות שנטלו על עצמם הנשיא יצחק בן צבי ורעייתו רחל ינאית. בכל ראש חודש נהגו הנשיא ורעייתו לכנס ב"צריף", שהיווה את משכן הנשיא, את נציגי שבטי ישראל ולהקדיש את המפגש להיכרות מעמיקה עם אחת העדות, תרבותה… קראו עוד סוכות בצריף הנשיא יצחק בן-צבי ורחל ינאית

באלבומו של אבי גודמן באתר "ישראל נגלית לעין" מככבות תמונות רבות משנת הלימודים 1952-53 ,שנת ההכשרה שעבר בישראל במכון למדריכי חוץ לארץ, מטעם הסוכנות היהודית. אבי, שנולד וגדל בניו יורק, היה אז כבן 18. מספר ימים לפני ראש השנה החלה ההכשרה בירושלים, וחבריה- בנות ובני נוער ציוניים מרחבי העולם, מדריכים במגוון תנועות נוער – השומר… קראו עוד "זכר להקהל" -על טקס מרגש בימינו אנו, שמקורו בתקופת התנ"ך

לבני העדה השומרונית החיים בארץ סוכות מיוחדות, הנבדלות מהסוכות המוכרות לרב הציבור. ראשית, הסוכה נבנית בתוך הבתים ולא מחוץ לבית. מקור המנהג בכורח : בתקופת השלטון העות'מאני התנכלו השלטונות לשומרונים והרסו את סוכותיהם. את הסוכה נאלצו השומרונים דאז להקים בתוך הבית, שהיה מוגן יותר ולא חשוף לעין כל. מאז השתרש המנהג לבנות סוכה באחד מחדרי… קראו עוד על סוכות עם גג שמתחשק לאכול