לוח וגיר: בחירות בעיריית פתח תקווה
בעידן המסכים הממוחשב בו אנו חיים, נראים לוח וגיר כלקוחים מתקופה היסטורית רחוקה… בשנת 1978, לפני ארבעים שנה בדיוק, צולמה אהובה כרמלי ליד לוח גדולטסט, עליו רשמה בגיר את תוצאות… קראו עוד לוח וגיר: בחירות בעיריית פתח תקווה
הסוכה הכי "גבוהה" בירושלים – על סוכה מפוארת מלפני יותר ממאה שנה
בשנת 1902 הקים ד"ר משה (מוריץ) ואלאך, יהודי יליד גרמניה, בית חולים על דרך יפו, סמוך לשכונת "שערי צדק" בירושלים. בית החולים נקרא "שערי צדק" אך כל תושבי העיר הכירוהו… קראו עוד הסוכה הכי "גבוהה" בירושלים – על סוכה מפוארת מלפני יותר ממאה שנה
על סוכות עם גג שמתחשק לאכול
לבני העדה השומרונית החיים בארץ סוכות מיוחדות, הנבדלות מהסוכות המוכרות לרב הציבור. ראשית, הסוכה נבנית בתוך הבתים ולא מחוץ לבית. מקור המנהג בכורח : בתקופת השלטון העות'מאני התנכלו השלטונות לשומרונים… קראו עוד על סוכות עם גג שמתחשק לאכול
"זכר להקהל" -על טקס מרגש בימינו אנו, שמקורו בתקופת התנ"ך
באלבומו של אבי גודמן באתר "ישראל נגלית לעין" מככבות תמונות רבות משנת הלימודים 1952-53 ,שנת ההכשרה שעבר בישראל במכון למדריכי חוץ לארץ, מטעם הסוכנות היהודית. אבי, שנולד וגדל בניו יורק,… קראו עוד "זכר להקהל" -על טקס מרגש בימינו אנו, שמקורו בתקופת התנ"ך
סוכות בצריף הנשיא יצחק בן-צבי ורחל ינאית
ליכודם של שבטי ישראל אשר עלו ארצה מן התפוצות השונות, והכרת מורשתן של כלל עדות ישראל, היו בין המשימות העיקריות שנטלו על עצמם הנשיא יצחק בן צבי ורעייתו רחל ינאית.… קראו עוד סוכות בצריף הנשיא יצחק בן-צבי ורחל ינאית
רדי מרום, שנה טובה
"רדי מרום, שנה טובה, אל כל בית אל כל קן, גשי אלינו אהובה וברכי כל בת ובן" (יעקב רימון, 1950) לקט נוסטלגי של גלויות שנה טובה אישיות ונדירות, שהתגלו… קראו עוד רדי מרום, שנה טובה
בית הכנסת-הספר בבנימינה
בתחילת שנות ה 20 של המאה הקודמת המושבה בנימינה כללה שני רחובות בלבד: רחוב "המייסדים" העובר מדרום לצפון, ורחוב "הקליפורניים" (כיום רחוב הדקל) המשתרע ממזרח למערב. בקצה הדרומי של רחוב… קראו עוד בית הכנסת-הספר בבנימינה
מסיבת סיום בפנימית בית הספר החקלאי
את סוף שנת הלימודים 1964 בבית הספר החקלאי בפרדס חנה החליטו בנות הפנימיה לסיים במסיבת בנות מסורתית, ובסגנון מזרחי. 20 בנות הפנימיה, משכבות ז' עד יב' (לעומת כ 250 בנים…)… קראו עוד מסיבת סיום בפנימית בית הספר החקלאי
כֻּלָּם עוֹמְדִים, מְסוֹרָקִים
בתלבושת האחידה או בלעדיה בנים ובנות, ביחד או לחוד עומדים לצד הלוח או ישובים על הספסלים בשורות ישרות בחצר או במגרש המשחקים עם מחנכי הכיתה או עם המורה האהובה תמונות… קראו עוד כֻּלָּם עוֹמְדִים, מְסוֹרָקִים
מצילי תל אביב
בימיה הראשונים של תל אביב לא היה בה חוף רחצה מוכרז (לבד מהמרחצאות בנווה שלום) ולא היו בה מצילים רשמיים, והמורים התלוו לתלמידיהם ההולכים לרחוץ בים, כדי לשמור על ביטחונם.… קראו עוד מצילי תל אביב
יוסף יקותיאלי – הוגה ומייסד המכביה
יוסף יקותיאלי, 1982-1897 החל את דרכו בספורט כחניך אגודת המתעמלים "ראשון לציון", לימים מועדון "מכבי" ביפו. האגודה נוסדה על ידי ד"ר לאון כהן ששימש כרופא בגימנסיה "הרצליה". כעבור שנים היה יקותיאלי אחד מראשי "מכבי" בארץ ישראל: הוא הגה והגשים את רעיון המכביה, ייסד את הוועד האולימפי, את התאחדות הכדורגל ואת התאחדות הספורט. יקותיאלי ערך את עיתון הספורט הראשון בארץ, יזם את הקמת היישוב מכבים, שבו,לימים, הוקמה כיכר הנושאת את שמו.
אלבום ששת הימים – סיפורו של עמי פרנק
בתקופת ההמתנה לפני מלחמת ששת הימים שירת עמי פרנק ביחידת המודיעין של פיקוד מרכז, ובין יתר תפקידיו הוא נשלח לטיסות על גבול ישראל-ירדן כסייר/צלם אוויר. עמי פרנק התריע בפני קצין האג"ם הפיקודי, אריק רגב, על כך שלא משתמשים במנחת רמלה הסמוך, וכל הטיסות מבוצעות משדה דב. הקצין קיבל את טיעוניו והורה לו לתפעל את מנחת רמלה ולהיות אחראי מטעמו לחלוקת שעות הטיסה בין יחידות הפיקוד. ביום שלישי, 6 ביוני, בשעות הצהריים קיבל עמי פרנק משימה לאתר את התותחים שהפגיזו את ירושלים. הטייס יורם (ג'רי) מילמן ועמי פרנק המריאו במטוס פייפר מהמנחת ברמלה וטסו לעבר האזור שמצפון לירושלים שם היו בעבר עמדות התותחים.
search pagination